רשויות מקומיות - ארנונה, היטלים, רישוי עסקים ועוד
כדי לבחון את חוקיות החיוב בארנונה יש לנתח בקפידה את הנתונים המופיעים בשומת הארנונה ולזהות מהי הכתובת שאליה ניתן לפנות על מנת להשיג על החיוב. הערוצים העיקריים במקרה זה הנם השגה למנהל הארנונה ברשות המקומית, ערעור לוועדת ערר לענייני ארנונה, ועתירה מנהלית בבית המשפט לעניינים מינהליים במחוז שבו נמצא הנכס.
השגה תוגש במקרה שבו מקבל הודעת התשלום יכול לטעון כי נפלה טעות בפרטים כגון סוג הנכס, האזור שבו הוא מצוי, גודלו, השימוש הנעשה בו, או זהות המחזיק בנכס. את ההשגה יש להגיש למנהל הארנונה, תוך 90 יום מעת קבלת ההודעה על החיוב השנתי. על ההחלטה בהשגה ניתן לערער תוך 30 יום לוועדת ערר לענייני ארנונה של העירייה, ובשלב הבא ניתן להגיש ערעור מינהלי - תוך 45 יום מעת קבלת החלטת ועדת הערר.
במקרים אחרים שבהם טוען המחזיק שתעריפי הארנונה המופיעים בהודעת התשלום אינם חוקיים או אינם סבירים, או שמדובר בחיובים רטרואקטיביים - עליו להגיש עתירה מינהלית, תוך 45 יום מעת קבלת החיוב השנתי.
עו"ד ברוה מטפלת בבדיקת חוקיות החיוב בארנונה ובבחירת הערוץ המתאים לתקיפתו. עו"ד ברוה מייצגת הן לקוחות עסקיים והן לקוחות פרטיים בהשגות, בעררים ובעתירות מינהליות בנושאי ארנונה. כמו כן היא בעלת ניסיון בייצוג רשויות מקומיות בתחום הארנונה וההיטלים.
היטלים
בנוסף לחובת תשלום הארנונה, נדרש התושב לא פעם לשלם היטלים כספיים נוספים שמחייבת אותו הרשות המקומית. לרוב מדובר ב"היטלי פיתוח" המשולמים עבור שירותים עירוניים שונים שמספקת העירייה - כגון סלילת רחובות ובניית מדרכות, הקמת מערכות תיעול וניקוז, והקמת שטחים ומתקנים ציבוריים. בחוקי העזר של הרשות מוגדרים התנאים שרק בהתקיימם תוכל הרשות לגבות לגבות היטלים אלה מהתושב, ורבים מהם מחייבים שההיטל יאושר גם על-ידי מליאת מועצת הרשות המקומית וגם על ידי שר הפנים.
בעבר שולמו לרשות המקומית גם היטלי המים והביוב. בשנים האחרונות החל תהליך הפרטה שבמסגרתו הוקמו במרבית הרשויות תאגידי מים וביוב פרטיים, כך שכיום יש לשלם את היטלי המים והביוב לתאגיד המקומי ולא לרשות. על כן כדאי לכל תושב להיות ערני, ולוודא שהרשות לא ממשיכה לגבות ממנו היטלים אלה - שכן לעתים מתרחשים מקרים של גבייה כפולה.
לא אחת קורה שהרשות מבקשת לגבות מהתושב היטלים שלא כדין - לדוגמה היטלי פיתוח רטרואקטיביים מאוחרים, ללא אירוע "מפעיל" לגביית ההיטל, בלא שהדבר אושר במסלול החוקי או תוך פגם מינהלי אחר.
כאשר מתקבלת דרישה לתשלום היטל מהרשות המקומית בסכומים ניכרים, מומלץ לבחון את חוקיות הטלת ההיטל, ולבחון הגשת עתירה מינהלית או תביעת השבה אזרחית בעניין, בהתאם לנסיבות המקרה.
רישוי עסקים
על מנת להפעיל עסק חדש באופן חוקי במגוון רחב של תחומים, נדרש לרוב להסדיר את רישיונו מבעוד מועד. סוגי העסקים שדרוש רישיון להפעלתם נקבעו בחוק רישוי עסקים ובצו רישוי עסקים שהוציא שר הפנים. מטרת הרישוי היא להבטיח כי ננקטו כל הצעדים האפשריים לשם הפעלתו התקינה של העסק, וכי אין בהפעלתו משום מטרד, מפגע או סכנה לציבור ולסביבה.
לרשויות מקומיות שונות קיימים חוקי עזר עירוניים שונים (כתוספת לחוקים ולתקנות המדינתיים בעניין רישוי עסקים) לצורך מדידת עמידתו של העסק בתנאי הסף המוגדרים בחוק, ולשם בחינת האפשרות למתן הרישיון לעסק.
בטרם הגשת הבקשה לקבלת הרישיון, כדאי לטפל מראש בנושאים שהעסק מחויב בהם על-פי חוק, כגון הנגשתו לנכים ולבעלי מוגבלויות, לוודא שהשטח שבו מתוכנן שיפעל העסק מתאים לכך, ולבצע בדיקה מקדימה לגבי הכתובת הספציפית שבה מבקשים בעלי העסק להקימו על מנת לבחון אם חלים עליה הוראות מיוחדות או איסורים כלשהם מטעם הרשות המקומית.
עו"ד ברוה מספקת שירותי הכוונה וייעוץ מקדימים לבעלי עסק המעוניינים לפתוח בהליך רישוי, ובהמשך מלווה משפטתי את מלאכת הכנת הבקשה והמסמכים הנלווים מול העירייה או המועצה הרלוונטית. ההכוונה המקצועית והמשפטית לבעלי העסק מאפשרת להם לקבל את המידע הדרוש להם בזריזות, מונעת מהם בזבוז זמן וכסף מיותרים במסגרת התהליך, ובסופו של דבר - מסייעת להשלמת הליך קבלת הרישיון לעסק בהצלחה וביעילות.
עו"ד ברוה אף מסייעת משפטית להשלמת הפרוצדורה של חידוש רישיון לעסק קיים; וכן מעניקה ייעוץ וייצוג משפטי במקרים שבהם העירייה או המועצה הרלוונטית מחליטה לסרב לבקשה למתן רישיון חדש או לבטל רישיון קיים, במסגרת שימועים, עתירות מינהליות או אף הליכים פליליים בנושא פעולה ללא רישיון עסק.
ארנונה
הארנונה היא מס שנתי המוטל על החזקה בנכס, שעל המחזיק בנכס לשלמו לרשות המקומית. החוקים והתקנות מגדירים כללים בסיסיים לקביעת הארנונה שתוטל על כל נכס, אך מותירים בידי כל רשות גמישות מסוימת בבחירת אופני החישוב הפרטניים שבהם תשתמש. בהתאם לכך מפרסמת כל עירייה או מועצה מדי שנה צו ארנונה כללי לתושביה, ובתחילת שנת התשלום הנכנסת שולחת שומות ארנונה פרטיות לכל תושב המוגדר כ"מחזיק" בנכס.