היבטים משפטיים של הליך הבחירות לרב עיר

Rabbi Sitting in Synagogue

 

רב עיר הוא הוא מחד גיסא נבחר ציבור, ומאידך גיסא עובד ציבור. ואולם, בניגוד לנבחר ציבור רגיל, העומד לבחירת הציבור מדי פעם בפעם, רב עיר יכהן בתפקידו עד הגיעו לגיל 70.

מהו ההליך החוקי לבחירתו של רב עיר ומהם התפקידים שהוא ממלא?

רב עיר הוא מנהיג דתי ורוחני, והוא מהווה סמכות הלכתית-רוחנית לבני עירו. רב עיר מופקד, יחד עם המועצה הדתית, על הענקת שירותי דת לתושבים והוא ממלא תפקידים סטטוטוריים שונים. כך למשל רב העיר מופקד על רישום נישואין, הוא מוסמך להעניק תעודת הכשר לבתי אוכל הנמצאים בתחום הרשות המקומית שבה הוא מכהן, ובאחריותו לאשר את כשרותם של תפילין ומזוזות. לצד זאת, נושא רב העיר בתפקידים נוספים ובהם העברת שיעורים, מתן מענה הלכתי לפונים, השתתפות באירועים ציבוריים המתקיימים בתחומה של העיר, מכירת חמץ וכדומה.

לתפקידו של רב העיר מאפיינים מעורבים של נבחר ציבור ועובד ציבור. הוא נושא משרה ייחודי שעל אף היותו נבחר ציבור הוא אינו עומד לבחירה מחודשת, ויכהן ככלל עד גיל 70. מועצת הרבנות הראשית אף רשאית להאריך את כהונתו בחמש שנים נוספות.

הליך בחירתו של רב עיר מוסדר בתקנות שירותי הדת היהודיים, הקובעות מי כשיר להיבחר כרב עיר ואת אופן ניהול ההליך לבחירתו. על מנת להגיש מועמדות לרב עיר, יש לקבל תעודת "כושר לרב עיר" ממועצת הרבנות הראשית. לצורך קבלת "כושר לרב עיר", יש לעבור שתים עשרה בחינות בכתב של מועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן בחינה בע"פ בפני ועדה הבחינות לרבני עיר.

בתקנות מוסדר גם הליך המינוי ותפקודן של ועדת הבחירות והאספה הבוחרת, וזאת מתוך כוונה לקיים את הערכים המהותיים במדינת חוק, וביניהם – שמירה על טוהר הבחירות ומניעת שחיתות וניגוד עניינים, מתן ייצוג הולם לכלל האוכלוסייה, שוויון הזדמנויות ותחרות הוגנת. על פי התקנות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים כדלהלן: שופט או דיין שמכהן או שיצא לגמלאות, שמינה השר בהסכמת ראש הרשות המקומית ובהיוועצות עם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש, נציג השר מקרב עובדי משרדו, רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית ושני נציגי הרשות המקומית. אחד מהנציגים הוא ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי הרשות או נבחריה, ונציג שני הוא כזה שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב עובדיה או נבחריה. במידה והחליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר בוועדה או שהוא מינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה העירונית, על נציג המועצה להיות מקרב סיעות האופוזיציה, אלא אם כן החליטה המועצה למנות עובד של הרשות המקומית. תפקידי הוועדה הבוחרת העיקריים הם: קביעת מועד לקיום הבחירות, אישור חברי האספה הבוחרת ואישור המועמדים לבחירות לרב העיר.

האספה הבוחרת היא הגוף הבוחר את רב העיר מבין המועמדים אשר אושרו על ידי הוועדה הבוחרת. התקנות קובעות את מספר חברי האספה הבוחרת על פי מפתח שנקבע בהתאם למספר התושבים ברשות המקומית. חברי האספה הבוחרת ימונו במתכונת הבאה; מחצית החברים ימונו בידי מועצת הרשות המקומית, לכל הפחות מחצית מחברי האספה לפי פסקה זו יהיו נשים, רבע מהחברים ימונו בידי בתי הכנסת, שמינית מהחברים יהיו רבנים הנושאים במשרות רבניות בעלי מעמד ציבורי בתחומי הרשות המקומית ובכלל זה רבני שכונות, רבני קהילות וראשי מוסדות תורניים, שימונו בידי השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית ושמינית מהחברים יהיו נציגי ציבור מתחומי הרוח, החינוך, האקדמיה והמינהל, שימונו בידי השר בהסכמת ראש הרשות המקומית.

על פי התקנות, לראש הרשות מקומית יש מספר סמכויות מיוחדות במסגרת הליך בחירתו של רב עיר. כך למשל נדרשת הסכמתו של ראש הרשות המקומית למינוי יו"ר ועדת הבחירות וכן נדרשת הסכמתו למינויים של רבע מחברי האספה הבוחרת ע"י שר הדתות. בחירת נציגי הסיעות לאספה הבוחרת צריכה לפי לשון החוק להיות נתונה לשיקול דעתן העצמאי של הסיעות עצמן ולהן בלבד, ותפקידה של מועצת הרשות המקומית צריך להתמצות בכך שהיא קובעת מי הסיעות שיבחרו את הנציגים לאספה הבוחרת בלבד.

התקנות קובעות גם את הליך מינויים של נציגי בתי הכנסת על ידי ועדת הבחירות. ועדת הבחירות תקבע את בתי הכנסת שנציגיהם ישתתפו באספה הבוחרת וכן את מספר הנציגים של כל בית כנסת כאמור. תינתן קדימות, ככל האפשר, לבתי כנסת שבהם המספר הגדול ביותר של המתפללים בעיר, או לבתי כנסת המשקפים מקבץ של בתי כנסת מעדה מסוימת או מגזר מסוים שלהם ייצוג משמעותי בתחומי הרשות המקומית, באופן שיינתן ייצוג הולם וראוי לכלל העדות והמגזרים ברשות המקומית. תנאי לקביעת בית כנסת לפי תקנה זו הוא שבית כנסת הוא עמותה לפי חוק העמותות, שבין מטרותיה – קיום תפילה או הפעלת בית כנסת. חברי האספה הכללית של עמותת בית הכנסת, שוועדת הבחירות החליטה כי יקבל נציגות באספה הבוחרת, יהיו רשאים לבחור את נציגם. כמו כן, תינתן הודעה על קיום הבחירות בבית הכנסת 14 ימים לפני מועד הבחירות, ופרוטוקול האספה הכללית של עמותת בית הכנסת בחתימת מורשי החתימה של העמותה מאושר ומאומת בידי עורך דין מטעם העמותה יישלח לוועדת הבחירות בתוך 14 ימים ממועד הבחירות בבית הכנסת.

בשנת 2017 הגישה עו"ד הדס ברוה עתירה בשם קבוצת תושבים בעיר לוד נגד הליך הבחירות למינוי רב עיר, ובעקבותיה בוטלו הבחירות שהיו אמורות להתקיים ונקבע כי יתקיימו מחדש לאחר סיום הליכי הבחירות ברשויות המקומיות והבחירות לכנסת, בהרכב חדש.

משרדנו מתמחה במשפט מנהלי ורשויות מקומיות. לייעוץ משפטי בנושאים אלו ולפרטים נוספים ניתן לפנות למשרדנו.

 כל הזכויות שמורות הדס ברוה, משרד עריכת-דין ©

משרד עריכת-דין הדס ברוה

בית יעקבי, רח' נחלת יצחק 8 תל אביב

טל' 03-6473687    פקס 073-3916504

 hadas@brave-law.com