ייצוג מול משרד הכלכלה / משרד העבודה
בקשה לרישיון לחברת כוח אדם או שירות
חברת עובדי כוח אדם או חברת מתן שירותים באמצעות עובדים בתחום השמירה, האבטחה או הניקיון מחויבת ברישיון ממשרד הכלכלה בטרם תוכל להתחיל את פעילותה. במקרה שבו מתעורר קושי בהגדרת פעילות החברה, כקבלנית כוח אדם או כקבלנית שירות, מומלץ להיעזר בחוות דעת משפטית בעניין. חובת הרישוי מול משרד הכלכלה אינה מחליפה את חובת רישוי העסק או רישום החברה ברשם החברות כדין, והיא תוכל להתבצע אך ורק לאחריה.
תנאי הסף לקבלת רישיון כוללים, בין היתר, שלוש שנות ניסיון לפחות בניהול כוח אדם עבור קבלני כוח אדם, או שנת ניסיון אחת לפחות בתחום הניהולי או העסקי עבור קבלני שירות. כן נדרש כי משרדי החברה יהיו מונגשים לבעלי מוגבלויות, ועליהם לעמוד בביקורת הרשות לעניין התנאים הפיזיים, הסביבתיים והסניטריים בהם.
ההליך הבירוקרטי במסגרת הבקשה לרישיון קבלן כוח אדם או שירות כולל פרוצדורות רבות העשויות להימשך זמן לא מבוטל, שכן הרשות קבעה סדר הליכים מחייב בשרשרת הטיפול בבקשה, שבו ההתקדמות משלב לשלב מותנית בכל פעם בהשלמת השלב הקודם. יתר על כן, תוך כדי הטיפול בבקשה אף מתקבלות מדי פעם דרישות מהרשות להמצאת מסמכים נוספים. חשוב מאוד לשתף פעולה עם הוראות הרשות, לפעול מולה בשקיפות מלאה ולהיזהר ממתן מידע שגוי, על מנת שלא תימצא עילה להפסקת הטיפול בבקשה.
במסגרת פרוצדורת הרישוי ייערך ראיון אישי של בעל החברה מול נציגי משרד הכלכלה, ובמעמד זה יתבקש על-פי הצורך לספק הבהרות בנוגע לבקשת הרישוי ולמסמכים שהגיש. מבקשי רישיון קבלן שירות ייבחנו על דיני עבודה וזכויות עובדים.
בשלב האחרון של התהליך יש להמציא למשרד הכלכלה ערבות בנקאית. יש להקפיד על התאמת חישוב גובה הערבות ונוסח כתב הערבות לדרישות המדויקות של משרד הכלכלה.
בסיום פרוצדורת הרישוי תישלח לחברה תעודת הרישיון בדואר רשום, ושם החברה יפורסם באתר משרד הכלכלה ברשימת החברות שבידיהן רישיון קבלן כוח אדם או קבלן שירות בתוקף. אם מחליטה חברת הקבלן להפסיק את פעילותה, חובה עליה להודיע על כך למשרד הכלכלה ולשלוח טפסי סגירה.
משרדנו מלווה חברות ובעלי עסקים המעוניינים בקבלת רישיון קבלן כוח אדם או שירות, לכל אורך התהליך והמגעים שיש לבצע מול משרד הכלכלה. כמו כן משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי במקרים שבהם משרד הכלכלה מחליט לסרב לבקשה למתן רישיון חדש או לבטל רישיון קיים, במסגרת שימועים וערעורים בבית הדין הארצי לעבודה.
התמודדות עם החלטות הממונה על התקינה ומכון התקנים
מכון התקנים הוא הגוף המוסמך לעסוק בהכנת תקנים למוצרים המצויים בשוק הישראלי. המכון מאמץ תקנים בינלאומיים, מפתח תקנים חדשים ומעדכן תקנים קיימים. "תקן" משמעו מפרט של דרישות טכניות שעל המוצר לעמוד בו, על מנת שיוכל לשמש כראוי לתכליתו, ולצורך שמירה על סטנדרטים של איכות, בטיחות ואחידות בשוק.
משרד הכלכלה יכול להכריז על תקנים כתקנים רשמיים, משיקולי בטיחות, בריאות הציבור, איכות הסביבה ועוד, ואז העמידה בהם אינה וולנטרית בלבד אלא חובה. יצרנים, יבואנים ומשווקים של מוצרים שונים, נדרשים לא אחת לוודא שהמוצר שברשותם אכן תואם לתקן הרשמי שקבע משרד הכלכלה עבור אותו מוצר.
פעמים רבות עשוי להיות ליצרן או למשווק עניין בסימון מוצר גם בתו תקן רגיל (שלא הוכרז כרשמי) של מכון התקנים - על מנת להוכיח שמדובר במוצר איכותי העומד בסטנדרטים המקובלים בשוק, ולמקסם את סיכויי ההצלחה בשיווקו. יש לקבל אישור ממכון התקנים לסימון המוצר בתו התקן - וזה יינתן בכפוף לבקרתו של המכון על עמידת החברה והמוצר בתנאים שדורש התקן.
הסמכות לאכיפת תקנים רשמיים נתונה בידי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה. במסגרת פעולות האכיפה עורך הממונה על התקינה ביקורות אצל יצרנים ומשווקים, ומפקח על עמידתם בתקנים הרשמיים ובהוראות חוק התקנים. כמו כן מטפל הממונה בפניות ובתלונות הציבור בנוגע לאי התאמתם של מוצרים ומצרכים המצויים בשוק לתקנים הנדרשים. בסמכות הממונה לתת צו הפסקה מינהלי ליצרן, ליבואן או למשווק שפעילותו מזיקה או עשויה להזיק לציבור בהיבטים של בריאות, בטיחות או איכות הסביבה.
מי שנמצא מפר את דיני התקנים, או את הוראות הממונה על התקינה ומשרד הכלכלה בנושאי תקינה, חשוף לסנקציות מינהליות ופליליות כבדות.
לא אחת נשמעת ביקורת ציבורית בדבר הגבלות בלתי הכרחיות שמציב מכון התקנים ליצרנים, יבואנים ומשווקים, באופן הפוגע בתחרותיות במשק ובמיוחד בעסקים קטנים ובינוניים.
משרדנו מכיר בחשיבות הכלכלית הרבה שיש כיום במשק לסימון מוצרים בתווי תקן; כמו גם בצורך לסייע ליצרנים, למשווקים ולבעלי עסקים לעמוד בתנאים ובביקורות של מכון התקנים, על מנת להשיג את האישור המבוקש בדבר עמידת המוצר בתקן. אנו מלווים משפטית חברות ובעלי עסקים בהליכים מול מכון התקנים, ובעת הצורך פועלים משפטית נגד החלטות בלתי מוצדקות של המכון שלא לתת אישור התאמה לתקן לחברה או לשלול ממנה את תו התקן שקיבלה.
בנוסף, משרדנו מלווה יצרנים, יבואנים, משווקים וחברות בהתמודדות נגד החלטות הממונה על התקינה - בעת מתן צו הפסקה מינהלי או בעת נקיטת סנקציות מינהליות אחרות נגדם. אנו מסייעים בניהול המשא ומתן מול הרשות ובחתירה להגיע להסדר מולה; ובמקרה הצורך מייצגים בבתי המשפט נגד החלטות הממונה על התקינה, במטרה להביא לביטול הסנקציות שננקטו או עומדות להינקט נגד החברה.
רישוי מהנדסים, אדריכלים, הנדסאים, טכנאים וחשמלאים שלמדו בחו"ל
מהנדסים, אדריכלים, הנדסאים וטכנאים שלמדו בחו"ל ומעוניינים לעסוק במקצועם בארץ, נדרשים לעבור פרוצדורת רישום ורישוי מנהלית. הליך ההכרה מתבצע מול יחידת רשם המהנדסים והאדריכלים או מול יחידת רשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, המשתייכות שתיהן למשרד הכלכלה.
הבקשה לרישום צריכה לכלול תעודות ומסמכים רלוונטיים שונים, כאשר למסמכים הכתובים בשפה זרה יש לצרף תרגומים נוטריוניים, ובנוסף יהיה על המבקש לשלם לרשות אגרת רישום. אפשרות ההכרה בתואר מחו"ל תישקל על ידי הרשם בהתאם להנחיית ועדה מייעצת או ועדת הסמכה, המוסמכות לבחון אם מוסד הלימודים בחו"ל ורמתו עונים על קריטריונים נדרשים, ואם מסלול הלימודים שנלמד בחו"ל והיקפו תואמים למסלולים מקבילים בארץ. לעתים עשוי הרשם להחליט כי ההכרה בתואר תותנה בביצוע קורס או פרויקט משלימים במסגרת לימודית או מקצועית בארץ.
לאחר אישור בקשת ההכרה יירשם המבקש בפנקס המהנדסים והאדריכלים, או במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים. הרישום מהווה הכרה ממלכתית במקצוע שרכש המבקש והרשאה לעסוק בו בארץ, ושמות בעלי המקצוע המופיעים ברישום נגישים לציבור באתר האינטרנט של משרד הכלכלה.
אדריכל או מהנדס שהתמחה באדריכלות, אדריכלות נוף, הנדסה כימית, הנדסת מבנים או הנדסת חשמל (שאותן מגדיר החוק כ"מקצועות בעלי ייחוד פעולות"), יוכל לקבל רישיון לפעולה במסגרת אחד מהתחומים הנ"ל רק לאחר שלוש שנות רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ובכפוף להצלחתו בבחינות רישוי. בתוך שלוש שנות הניסיון המקצועי הללו ניתן לכלול, לכל היותר, שנתיים של ניסיון מקצועי שנצבר בחו"ל - והדבר מאפשר, כמובן, להקל על עולים חדשים או תושבים חוזרים שעסקו בתחום קודם לכן, כך שלצורך הרישוי בישראל הם יחויבו להשלים שנה אחת של ניסיון מקצועי בארץ בלבד. לצורך ההכרה בניסיון המקצועי מחו"ל יש להציג תעודות רישוי מארץ המוצא ואסמכתאות שונות, ולצרף מסמכים המפרטים את ניסיון המבקש בחו"ל (בהתאם לקריטריונים השונים בכל אחד מהמקצועות הנ"ל).
בקשה להכרה בלימודים בתחום החשמל ובהכשרה לביצוע עבודות חשמל שנרכשו בחו"ל תוגש למינהל למתן רישיונות לעבודות חשמל במשרד הכלכלה, ויצורפו אליה פנקסי העבודה מחו"ל, תעודות ואסמכתאות שונות (יש להגיש מסמכים מקוריים בצירוף תרגומים שאושרו בידי נוטריון). אם המבקש הוא מהנדס, הנדסאי או טכנאי, עליו להסדיר לפני כן את רישומו בפנקס המהנדסים או במרשם ההנדסאים והטכנאים כדין. לאחר קבלת הרישיון לביצוע עבודות בחשמל ניתן להגיש בקשה לשדרוג הרישיון לדרגה גבוהה יותר, וגם כאן יהיה על המבקש להוכיח את הוותק המקצועי שצבר בתחום החשמל בהיותו בחו"ל.
משרדנו מלווה מהנדסים, אדריכלים, הנדסאים, טכנאים וחשמלאים בוגרי חו"ל בהליכי הרישום והרישוי מול משרד הכלכלה, מרכז עבורם את הכנת הבקשות והמסמכים הנדרשים, ומסייע משפטית, בעת הצורך, בהוכחת הניסיון המקצועי שצברו בחו"ל.
כמו כן אנו מטפלים בהליכים מינהליים נגד החלטות משרד הכלכלה בעניין ההכרה, לרבות ערעורים על תוצאות בחינות הרישוי, הגשת דרישות לעיון מחדש בהחלטותיה של הרשות בבקשות לרישום ולרישוי, ועד לעתירות נגד ההחלטות שהתקבלו בבית המשפט לעניינים מנהליים.
פיקוח על מעונות יום, משפחתונים וצהרונים
סמכויות הפיקוח על מסגרות ילדי הגיל הרך - מעונות היום, המשפחתונים והצהרונים - נתונות בידי משרד הכלכלה.
כתנאי מקדים להכרה במעון, במשפחתון או בצהרון, יש להסדיר תחילה את ההכרה בגוף המפעיל אותו (ככל שמדובר בגוף המבקש להפעיל מסגרת ילדים לראשונה) ולהגיש בקשה לקבלת "סמל ארגון" ממשרד הכלכלה. הבקשה תכלול הצגת מסמכים רלוונטיים, כגון: תעודת עוסק מורשה; ניהול ספרים תקין; ועוד. לאחר שההכרה בגוף המפעיל הוסדרה כדין, יש להגיש בקשת הכרה ספציפית עבור המבנה שבו מתקיימת מסגרת הילדים (בקשה לקבלת "סמל מעון" או "סמל משפחתון", או בקשה להכרה בצהרון). מתן סמל המעון מותנה בעמידה בסטנדרטים שקבעה הרשות, בעניינים כגון: טיב המבנה ותנאי הבטיחות בו; השכלתו והכשרתו של הסגל המקצועי; תפוסת הילדים - הן ביחס לגודל המבנה והכיתות, והן ביחס לכמותם של אנשי הסגל; ועוד.
למשרד הכלכלה שמורה הסמכות לבצע ביקורות במעונות, לדרוש מהמפעילים לתקן ליקויים, ובמקרה הצורך לבטל רישיון קיים ואף להורות על סגירת המעון. בכל מקרה שבו סבורים מפעילי המעון כי צו או הוראה שנתנה הרשות בעניין זה בלתי מוצדקים, באפשרותם לערער עליה.
לעתים הורים נתקלים בסירוב מצד המעון, המשפחתון או הצהרון הרלוונטי לספק לילדיהם את הזכויות המגיעות לו, בניגוד לנהלים של משרד הכלכלה. במקרים אחרים המעונות מסתמכים על נהלים של משרד הכלכלה שחוקיותם מוטלת בספק. במקרים כאלה ניתן לפנות לערכאות משפטיות, על מנת לחייב את הארגון ו/או את הגוף המפקח לפעול באופן חוקי בעניין הילדים. כאשר התרחשה זה מכבר פגיעה בזכויותיו של הילד/ה - ניתן להגיש (נוסף על העתירה או במקומה, לפי העניין) תביעת פיצויים לבית משפט השלום כנגד מפעילי המעון, המשפחתון או הצהרון ובמקרה הצורך גם נגד משרד הכלכלה כגוף מפקח.
עו"ד ברוה מלווה גופים וארגונים המפעילים מעונות יום, משפחתונים וצהרונים, ומסייעת בתהליכי ההכרה וקבלת הרישיון על שלביהם השונים, לרבות במידת הצורך ניהול המגעים מול הרשויות הרלוונטיות, וייצוג בעררים נגד הוראות או החלטות בלתי מוצדקות שניתנו מטעם הגורמים המפקחים ברשויות.
לצד זאת, עו"ד ברוה מייצגת גם הורים שילדיהם לומדים במעונות יום, משפחתונים וצהרונים, אל מול המסגרות החינוכיות והרשויות הרלוונטיות.