עמותות ומלכ"רים

עריכת חוזים והסכמים

 

ייצוג בתביעות אזרחיות ובהליכים אזרחיים

 

ייצוג בהליכי בוררות

 

 

עמותות, מלכ"רים
הקמת עמותות ומלכ"רים

הקמת עמותה חדשה מתאפשרת באמצעות רישומה כדין ברשם העמותות.

 

לצורך ההקמה נדרשים שני מייסדים לפחות, אשר יציגו מטרה חוקית שאינה עשיית רווח לשמה פועלת העמותה. לצורך הקמת העמותה יש להגיש לרשם העמותות בקשה לרישום עמותה יחד עם חתימות מקוריות של מייסדי העמותה וחתימת עו"ד. הבקשה צריכה לכלול, בין היתר, את השם או השמות המוצעים לעמותה, מטרותיה, פרטי כתובתה ופרטי המייסדים. יש לצרף לבקשה תצהיר חתום בפני עורך דין, וכן קבלה על תשלום אגרה לרשם העמותות.

לעתים תועלה דרישה לספק מסמכים או פרטים נוספים, וזאת בהתאם לסיווג פעילות העמותה, או לשם הבהרה בפני הרשם תוך כדי טיפולו בבקשה.

 

חשוב לציין כי הטיפול בבקשה עלול להתעכב אם אחד הפרטים הנדרשים בה חסר או חלקי, אם ניסוח מטרות העמותה מעורפל או כללי מדי, או אם שם העמותה מטעה או דומה לשם של תאגיד קיים. על כן ראוי להקדיש תשומת לב יתרה לניסוח ולבירור מקדימים של מטרות העמותה ושמה, ולהקפיד להגיש כנדרש את כל המסמכים והפרטים שנתבקשו.

 

בעת אישור הבקשה יתווסף שמה - בצירוף המספר הרשום שיינתן לה - לפנקס העמותות, ולמייסדים תישלח תעודת רישום ("תעודת התאגדות") חתומה. הודעה בדבר הקמת העמותה תפורסם ברשומות.

 

משרדנו נותן ייעוץ וליווי משפטי למייסדי עמותות לטובת צליחת תהליך הקמת העמותה על שלביו השונים באופן המיטבי והנכון ביותר, ובין היתר בסוגיות כגון ניסוח נכון של מטרות העמותה, מתן כללים לבחירת השמות המוצעים, הכנת כלל הטפסים והמסמכים הנדרשים וחתימה עליהם, וכמו כן ליווי וייעוץ בכל היבט נוסף שיידרש.

ניסוח תקנונים

תקנון העמותה מהווה הסכם כתוב המסדיר את אופי פעילות העמותה, ומחייב את כלל חבריה.

 

בעת הגשת בקשה לרישום עמותה על מייסדי העמותה להחליט אם לאמץ תקנון ייעודי המותאם ספציפית לעמותה שברצונם לפתוח, או לחלופין ניתן לאמץ את "התקנון המצוי" המופיע בחוק העמותות, כלשונו בחוק או בתוספת שינויים מסוימים. יש לצרף לכל תקנון נוסח קבוע של שני סעיפים, האוסרים על חלוקת רווחים וטובות הנאה אף במקרה של פירוק העמותה. לשון התקנון חייבת להיות עברית או ערבית.

 

שינוי תקנון של עמותה רשומה מצריך החלטה ברוב קולות באסיפה הכללית, ולאחר מכן העברת דיווח לאישור רשם העמותות, בצירוף פרוטוקול האסיפה בחתימות מקוריות של שני חברי ועד. לעתים יידרשו שלבים נוספים בתהליך, ובמקרה של שינוי קיצוני יותר ייתכן כי הרשם ידרוש כי ההחלטה תאושר על-ידי בית המשפט.

 

חלק מהשירותים המקצועיים של משרדנו כוללים מתן ייעוץ בשאלה אם לאמץ תקנון מצוי או תקנון ייעודי, ואם הוחלט לפעול לפי תקנון ייעודי, נטפל בהכנת תקנון שיסדיר את ענייני העמותה על הצד הטוב ביותר ויותאם לצרכיה ולמאפייניה של העמותה הספציפית. במקרה שבו מתעורר צורך בשינוי התקנון נוכל לייעץ ולהסביר על שלבי התהליך, ולסייע בהכנת הנוסח והמסמכים הנדרשים לשם קבלת האישור לשינוי התקנון.

 

 

טיפול בדיווחים לרשם העמותות

כל עמותה או חברה לתועלת הציבור מחויבות להגיש מסמכי דיווח שנתיים לרשם העמותות - דוגמת דו"ח כספי, דו"ח מילולי, רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה ועוד - הכל כמפורט בחוק העמותות ובתקנות העמותות.

 

מלבד זאת קיימת חובת דיווח ספציפי לרשם על כל החלטה משמעותית שנתקבלה בעמותה, כגון שינוי כתובת משרד העמותה, מינוי בעלי תפקידים מסוגים מסוימים ועוד. לרוב יש למסור את הדיווחים הללו תוך 14 יום ממועד קבלת ההחלטה או ביצוע הפעולה.

 

החלטות מסוימות מחויבות לא רק בדיווח לרשם העמותות אלא גם בקבלת אישורו, כגון שינוי שם העמותה, שינוי מטרות העמותה, שינוי תקנון העמותה ועוד.

 

קיימת חשיבות רבה למילוי חובות הדיווח כהלכה. על פי רוב ישמשו הדו"חות הנמסרים את העמותה גם בהמשך דרכה ויעזרו לשרת את מטרותיה. בעתות שונות תתבקש העמותה להציגם (בין אם מדובר בדו"חות עדכניים או בדו"חות משנים קודמות) על מנת להוכיח את התנהלותה התקינה ואת עמידתה בקריטריונים מסוימים. בין היתר, הדבר יידרש במהלך טיפול בבקשות של עמותה להטבות ולתמיכות המגיעות למלכ"רים.

 

העוסקים במלאכת הדיווח מטעם העמותה עשויים למצוא כי מדובר בעבודה קפדנית, הכוללת מילוי טפסים רבים, השלמת פרטים מדוקדקים ומסועפים, והחתמת גורמים רלוונטיים שונים. העזרה המשפטית והמקצועית של משרדנו נועדה לסייע לחברי העמותה להבין מה נדרש מהם בתהליך קבלת ההחלטות והדיווח עליהן, ואנו נארגן ונסדר עבורם את הפרטים והמסמכים הנדרשים תוך ריכוז כלל הטיפול בנושא.

הגשת בקשות לקבלת אישור ניהול תקין וחידושו

אישור ניהול תקין של רשם העמותות הוא למעשה גושפנקה לעמידתה של העמותה בדרישות החוק, ולכך שהשימוש בנכסי וכספי העמותה נעשה למטרותיה המוצהרות בלבד. קבלת האישור על ניהול תקין מותנית בעמידה מדוקדקת בהנחיות שהוגדרו לכך ע"י רשם העמותות (וזאת כמובן כתוספת על ההוראות ודרכי ההתנהלות שבהן מחויבות כלל העמותות).

 

הצגת אישור ניהול תקין מהווה דרישת סף מעמותה המעוניינת לקבל תמיכה מרשויות מקומיות או מגורמים ממשלתיים. פעמים רבות גם קרנות ותורמים פרטיים מעוניינים בהצגת אישור ניהול תקין על מנת להבטיח כי תרומתם תגיע לעמותה הפועלת באופן תקין.

 

קבלת האישור בפעם הראשונה אפשרית אך ורק לאחר שנתיים שבהן פעלה העמותה, ואשר במהלכן הוכיחה כי היא עומדת בקריטריונים הבאים: קיום פעילות רציפה ומוכחת במשך התקופה; עמידה כללית בחוקים, בתקנות העמותות ובהוראות הרשם; ומילוי חובת הדיווחים השנתיים והשוטפים מול הרשם. ייתכן שתידרש השלמה רטרואקטיבית של מסמכים חסרים משנים עברו, אם ישנם כאלה. האישור שיינתן תקף עד סוף השנה הקלנדרית, ויש לחדשו בכל שנה.

 

אם נתגלו ליקויים בתפקוד העמותה, תיתכן שלילת האישור הקיים, ובמקרים מרחיקי לכת עשויים להינקט הליכים משמעתיים נגד העמותה או החל"צ עד כדי הגעה להליך פירוק.

 

משרדנו מספק שירותים משפטיים לחל"צים או עמותות המעוניינות בקבלת אישור ניהול תקין. אנו נסייע בהגשת הבקשה עצמה והמסמכים הנלווים לרשם העמותות, לצורך קבלת האישור. באפשרותנו לרכז עבור העמותה או החל"צ את הטיפול השוטף בקבלה או בחידוש של האישור מדי שנה בשנה. בנוסף לכך יכלול הייעוץ והטיפול המשפטי כל עניין הנוגע לאופן ההתנהלות המצופה מהעמותה בשגרה, על מנת שאישור הניהול התקין לא יישלל או שחידושו לא יתעכב.

הגשת בקשות להכרה כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

כאשר אדם או גוף נותנים תרומות לעמותה שהוכרה כ"מוסד ציבורי" וקיבלה אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, הם יכולים לקבל זיכוי חלקי ממס בגין סכום התרומה. לכן הכרה בגוף כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה חשובה ביותר לעמותות ומעודדת תורמים לתרום להן.

 

"מוסד ציבורי" מוגדר בחוק כגוף הפועל למען מטרות ציבוריות ומגיש דו"חות כספיים על הוצאותיו והכנסותיו, ולו שבעה מייסדים לפחות אשר מרביתם אינם קרובים זה לזה. על מנת לקבל הכרה כ"מוסד ציבורי" נדרש המוסד לעמוד במבחנים שונים ובקריטריונים נוספים שנקבעו, על מנת לוודא כי הפעילות משרתת את כלל הציבור (ולא רק קבוצות מסוימות מתוכו), וכי הפעילות אינה בעלת אופי עסקי בעיקרה. בנוסף לכך, על מנת לקבל אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, נדרש אישור שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.

 

לבקשה להכרה כ"מוסד ציבורי" לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה יש לצרף מסמכי יסוד של העמותה, מסמכי דיווח ואישורים שונים וכן אישור ניהול תקין. כמו כן יש לצרף כתב התחייבות חתום ע"י שני חברי הנהלה ומאומת ע"י עו"ד, שבו מתחייבת העמותה להגשת דו"חות שנתיים, להימנעות מרווח אישי, להתנהלות כספית וכללית ע"פ החוקים והתקנות ועוד.

 

תוקף האישור הוא לשלוש שנים, ובכל פעם ניתן לחדשו לשלוש שנים נוספות. מנגד תיתכן שלילתו של אישור קיים (אף בטרם חלוף שלוש שנים) אם המוסד הציבורי הפר את כתב ההתחייבות ואת הדרישות הכרוכות בעניין.

 

הליך קבלת אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה עלול להיות ממושך ומסורבל. משרדנו מעניק לעמותות ולחל"צים את הייעוץ הנדרש בעניינים אלה ומטפל במתן ההכרה על כל שלביה. נדאג לוודא את התקדמות התהליך ולמנוע סחבת מצד הרשויות - עד להכרה ולפרסום ברשומות. כמו כן נסייע למוסדות המבקשים לחדש את ההכרה בהם, להכין את הבקשה ולהגיש את המסמכים והפרטים הנלווים לה.

 

הגשת בקשות לתמיכה כספית, ממשלתית או עירונית, ולפטורים המגיעים למוסדות מתנדבים

בכל שנה מפרסמים משרדי הממשלה השונים מבחנים למוסדות ציבור ולגופים אחרים לצורך קבלת תמיכה כספית, וזאת ע"פ החלטת הממשלה לאלו נושאים תוענק תמיכה ממשלתית באותה שנת תקציב. מבחני התמיכה כוללים הגשת טפסים ומסמכים שונים, אשר יש לצרפם לבקשה ולהגישם עד למועד האחרון שנקבע. הבקשות נדונות ע"י ועדת התמיכות.

 

למוסדות ציבור מסוימים תוכל להיות זכאות, ע"פ רשימת קריטריונים שקבע משרד הפנים, לתמיכה ו/או לפטור בתשלום ארנונה ברשות המקומית שבה מוחזקים נכסי המוסד. כאן הקריטריונים מציבים דגש על תרומת המוסד לקהילת הרשות המקומית (בניגוד לפעילות כלל-ארצית). הרשות היא המקבלת את הבקשה ובוחנת אותה, ובמידה ותמצא לנכון להמליץ על אישור התמיכה במוסד - מועברת בקשת התמיכה לאישור הממונה על המחוז במשרד הפנים.

 

מלבד זאת קיימים בעיריות וברשויות מקומיות נהלים, המשתנים ממקום למקום - להגשת בקשות לתמיכה כספית (מסוג זה או אחר) במוסדות ציבור, ולבחינת אישורן של הבקשות הללו.

 

משרדנו בקיא בנהלים ובקריטריונים הרלוונטיים לקבלת תמיכות ותקצובים מסוגים שונים, ואנו לומדים מדי שנה את העדכונים והשינויים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות בנושא זה. משרדנו נותן ייעוץ למוסדות ציבור ולעמותות לגבי אפשרויותיהם השונות לקבלת תמיכה ותקציבים, מוודא את עמידתם בתנאים הנדרשים לשם כך, ומטפל עבורם בהגשת הבקשות.

פירוק עמותות

פירוק של עמותה קיימת יכול להתרחש בשני מקרים: בהתאם להחלטה שקיבלו חברי העמותה באסיפה הכללית (פירוק מרצון), או מתוקף צו שניתן מבית המשפט.

 

במקרה של פירוק מרצון - יש להודיע לכל חברי העמותה 21 יום מראש על הכוונה להעלות את ההצעה למליאת האסיפה הכללית. בטרם קיום האסיפה יש לבדוק תחילה את כושר הפירעון של העמותה, ועל סמך זאת להגיש לרשם העמותות תצהיר בחתימות מקוריות של רוב חברי הוועד לפיו בתוך שנה תוכל העמותה לפרוע את חובותיה במלואם.

 

על מנת שההחלטה על פירוק מרצון תאושר במליאה, דרוש רוב של שני שלישים מן המצביעים (אלא אם נקבע אחרת בתקנון העמותה). בהחלטה יש לכלול מינוי של מפרק לעמותה שתפקידו לטפל בהליך הפירוק, בכינוס נכסי העמותה וגביית חובותיה, ובהעברת יתרת הנכסים לעמותה בעלת מטרות דומות ע"פ ההוראות החלות בעניין זה. מעת קבלת ההחלטה על פירוק מרצון תרוכז פעילות העמותה בידי המפרק בלבד, ותעסוק אך ורק בנושאים הדרושים להשלמת הליך הפירוק - כגון הגשת הפרוטוקולים ומסמכי הדיווח הרלוונטיים לרשם העמותות, פרסום הודעות לעיתונות בנוגע להליך הפירוק וכדו'.

 

במקרה של פירוק עמותה עפ"י צו בית משפט - את הבקשה לפירוק עשוי להפנות לבית המשפט אחד מהגורמים הבאים: היועץ המשפטי לממשלה, רשם העמותות, אחד מנושי העמותה, או העמותה עצמה. עילות אפשריות למתן צו לפירוק מבית המשפט יכולות להיות העדר כושר פירעון של העמותה, אי עמידה בתקנון ובמטרות של העמותה, או הפרת החוקים והתקנות הכלליים להתנהלות עמותות. צו לפירוק בידי בית המשפט יוכל להינתן גם לעמותה שכבר החלה בפירוק מרצון.

 

עמותות המעוניינות לפתוח בהליך פירוק מרצון יוכלו לפנות למשרדנו, ולבקש כי עו"ד הדס ברוה תשמש כמפרקת העמותה ותרכז את ביצוע הפעולות הנדרשות מטעם הליך הפירוק.

נושים המעוניינים בפירוק עמותה יוכלו לפנות למשרדנו בבקשה להתניע הליכים לפירוק בידי בית המשפט.

 כל הזכויות שמורות הדס ברוה, משרד עריכת-דין ©

משרד עריכת-דין הדס ברוה

בית יעקבי, רח' נחלת יצחק 8 תל אביב

טל' 03-6473687    פקס 073-3916504

 hadas@brave-law.com