גביית ארנונה ביהודה ושומרון
הארנונה היא מס מוניציפלי המוטל על החזקה בנכס, שעל המחזיק בנכס לשלמו לרשות המקומית לצורך מימון פעילותה. החוקים והתקנות מגדירים כללים בסיסיים לקביעת הארנונה שתוטל על כל נכס, אך מותירים בכל זאת בידי כל רשות גמישות מסוימת, ובהתאם לכך מפרסמת כל עירייה או מועצה מדי שנה צו ארנונה כללי לתושביה. בתחילת שנת התשלום הנכנסת שולחת הרשות המקומית שומות ארנונה פרטיות לכל תושב המוגדר כ"מחזיק" בנכס. כדי לבחון את חוקיות החיוב בארנונה יש לנתח בקפידה את הנתונים המופיעים בשומת הארנונה ולזהות מהי הכתובת שאליה ניתן לפנות על מנת להשיג על החיוב.
כאשר מועברת חזקה בנכס, על המחזיק הקודם בו למסור הודעה למועצה על העברת הנכס או חדילת ההחזקה, אחרת יהא הוא מחויב בתשלום הארנונה. כך למשל הודגש בפסיקה כי "ככל שקיים בעלים או מחזיק 'שנהנה מההפקר' בתקופת הזמן שבה לא הודיע הבעלים או המחזיק הקודם על העברה כאמור, הרי שהפתרון של הנישום הוא במישור היחסים שבינו לבין הבעלים או המחזיק החדש, ולא במישור היחסים מול העירייה...".
בהתייחס לגביית ארנונה ביהודה ושומרון – תקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון) קובע כי המועצה רשאית באישור הממונה להטיל בתחום המועצה האזורית או בחלק ממנו אגרות, היטלים ודמי השתתפות. במידה והחליטה המועצה להטיל מס או ארנונה כללית, ישולמו לה המס או הארנונה במישרין בידי החייבים בהם. המועצה גם רשאית, בהתייעצות עם ועד מקומי שבתחומה, להסמיך את הוועד לגבות במקומה ובעבורה את המס או הארנונה, מהמתגוררים בתחום הוועד המקומי או בעבור נכסים המצויים באותו תחום. לאחר גביית המס או הארנונה על ידי הוועד, הוועד יעבירו לידי המועצה.
במידה והוטלו גם מיסי ועד מקומי, הם ייגבו בידי המועצה יחד עם הארנונה שהוטלה על ידה, ויועברו לוועד המקומי בניכוי הוצאות הגבייה החלות עליו, אלא אם החליטה המועצה להסמיך את הוועד המקומי לגבות את המיסים האמורים, כולם או חלקם. במזכר הנכלל בחוזר המנכ"ל לעניין "ריבית בוועדים המקומיים" מובהר כי תשלומי חובה המוטלים ע"י ועד מקומי הינם: ארנונה בהתאם לצו מאושר, אגרת שמירה בהתאם לחוק עזר ואגרות נוספות שהוטלו עפ"י חוקי עזר שהטילה המועצה על הוועד המקומי לגבות עבורה.
יש להדגיש כי חובת תשלום הארנונה לא תחול יותר מפעם אחת, על נכס אחד, לשנת כספים אחת (על מנת למנוע בלבול, ישנן 2 אפשרויות תשלום: לשלם פעם אחת בשנה את הסכום המלא עבור כל השנה, או לשלם את החשבון הדו חודשי. בכל מקרה, אסור להטיל חיוב כפול).
לגבי אחריותה של מזכירות היישוב, חוזר מנכ"ל משרד הפנים ליישובי המועצה האזורית שומרון קובע כי מוטלת עליהם החובה לדווח בזמן אמת למחלקת הגבייה במועצה על כל שינוי במחזיקי נכסים ביישוב (כגון: השכרת נכס, העברת נכס, מכירת נכס), סיום בניית נכס חדש, שינוי גודל נכס (בנייה והגדלה/הקטנה), על כל רכישה/מכירה של מגרש, וכן על כל השכרה/מכירה/מסירה של נכסי היישוב עצמו.
במידה ויישוב לא מדווח על הנכסים המושכרים/השינויים באופן מיידי כנדרש, ייתכן ויבוצע קיזוז מסל היישוב בגובה המיסים לתקופת אי-הדיווח (כלומר בסך אובדן ההכנסות).
המקרים שבהם רשאית רשות מקומית לערוך שינוי רטרואקטיבי של חיוב ארנונה הם מעטים ביותר. בנוסף, נקבע כי אין להתיר חיוב רטרואקטיבי, בייחוד כאשר מדובר במס, אלא במקרים חריגים, ואלא אם נאמר כך במפורש.
כך למשל נקבע בפסיקה כי אין לאפשר תיקון טעות בחישוב חובות המיסים של האזרח כאשר לא נפל כל פגם במעשי האזרח וכאשר הטעות כל כולה מקורה ברשות המקומית. כלומר, אין להטיל חיוב רטרואקטיבי במקרה שבו נפלה טעות בחיוב המקורי אך לא המחזיק הוא שהטעה את הרשות ומנע ממנה את האפשרות להטיל מס אמת.
עו"ד ברוה עוסקת בדיני רשויות מקומיות ובין היתר מטפלת בבדיקת חוקיות החיוב בארנונה ובבחירת הערוץ המתאים לתקיפתו. עו"ד ברוה מייצגת הן לקוחות עסקיים והן לקוחות פרטיים בהשגות, בעררים ובעתירות מינהליות בנושאי ארנונה. כמו כן היא בעלת ניסיון בייצוג רשויות בתחום זה.
לדוגמה למקרה שבו טיפלה עו"ד ברוה והצליחה להוכיח כי מועצה ביהודה ושומרון הטילה חיובים רטרואקטיביים פסולים ולפיכך בית המשפט ביטל את דרישות תשלום הארנונה הרטרואקטיביות - ראו ה"פ 13237-12-16, פסק דין מיום 9.11.17.
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר.