זכויות נפגעי עבירה

man-wearing-crew-neck-t-shirt-walking-on

נפגע עבירה הוא מי שנפגע במישרין מעבירה מסוג עוון (עבירה שהעונש הצפוי

ביחס אליה הוא מאסר הנע בין 3 חודשים ל-3 שנים) או פשע (עבירה שהעונש ביחס

אליה הוא מאסר של יותר מ-3 שנים). הגדרת נפגע עבירה כוללת גם בן משפחה של

מי שהעבירה גרמה למותו. החוק אינו חל על עבירת תעבורה, למעט עבירה של

גרימת מוות בנהיגה רשלנית והפקרת אדם בתאונה לאחר פגיעה (פגע וברח).

חוק זכויות נפגעי עבירה מגדיר את זכויות נפגעי העבירה במסגרת ההליך הפלילי

שמתנהל נגד מבצע העבירה. לצד זאת, יכול נפגע העבירה להגיש תביעה אזרחית

נגד הפוגע לשם פיצוי על נזקיו. 

נסקור להלן זכויות המוקנות לנפגעי העבירה, בהליך הפלילי ובהליך האזרחי.

חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס״א-2001 ותקנות זכויות נפגעי עבירה, תשס״ב-2002, מקנים תוקף חוקי לזכויות נפגעי העבירה ומגדירים מהן אותן זכויות. נפרט להלן את הזכויות העיקריות:

- זכות לקבלת מידע על ההליך הפלילי – נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי.

- זכות עיון בכתב אישום – נפגע עבירה זכאי, לבקשתו, לעיין בכתב האישום או בהסדר לסגירת תיק ולקבל העתק ממנו, אלא אם העיון אסור על פי דין, או שפרקליט המדינה או ראש יחידות התביעות במשטרה אסר זאת.

- זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות – נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית המשפט בעניין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות. כמו כן הוא זכאי לכך שאדם המלווה אותו יהיה נוכח עימו בדיון (כל זאת בהנחה שנפגע העבירה אינו עד במשפט).

 

כמו כן, החוק מעניק זכויות נוספות וייחודיות לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה:

- הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע העבירה – הרשויות לא ימסרו לנאשם ולסנגורו, כחלק מחומר החקירה או מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין אלימות חמורה, למעט אם מצאה הרשות כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים.

- זכות להביע עמדה לעניין עיכוב הליכים – נפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב בעניין כוונת התביעה לעכב את ההליך הפלילי, בטרם קבלת ההחלטה.

- זכות להביע עמדה לפני ועדת שחרורים – נפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפני הוועדה.

 

האם נפגע עבירה יכול למנוע עריכת הסדר טיעון?

סעיף 17 לחוק מורה כי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בעניין הגעה להסדר טיעון עם הנאשם.

בשורה של פסקי דין התייחסה הפסיקה למשמעות ונפקות זכות זו, תוך מתן דגש ברור כי לנפגע עבירה אין זכות וטו להכריע בעניין הסדר טיעון, וזכותו מתמצת בכך שיכול להביע את דעתו.

 

פיצויים לנפגע העבירה בהליך הפלילי

סעיף 77 לחוק העונשין מורה כי בית המשפט רשאי לחייב אדם, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 ש"ח. קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר.

סעיף 77 לחוק העונשין מורה על תקרת גובה הפיצוי (258,000 ש״ח), ומכאן עולה השאלה האם במקרים בהם יש שני נפגעי עבירה ויותר, סכום הפיצוי יינתן במלואו לכל אחד מהם או יחולק?

בית המשפט העליון ערך הבחנה בין מספר ניזוקים לבין מספר קרובים של ניזוק אחד. במקרה של מספר קרובים של ניזוק אחד נקבע כי התקרה הקבועה בסעיף 77 לחוק מגבילה את סכום הפיצוי. במקרה של מספר ניזוקים שאינם קרובים, נקבע כי התקרה תחול ביחס לכל אחד ואחת מן הנפגעים, וסכום הפיצויים לא יחולק ביניהם. לכן, קיימת אפשרות של פסיקת פיצויים באופן שהלכה למעשה חורג מסכום התקרה כאשר קיים יותר מניזוק ישיר אחד.

במקרים בהם ישנם מספר נאשמים, נקבע כי החיוב בפיצוי והמגבלה על שיעורו מתייחסים לכל אדם שהורשע, כך שבמידה ומורשעים נאשמים אחדים באותו מעשה עבירה, סמכות בית המשפט להטיל על העבריין לפצות את קורבן העבירה, על פי שיקול דעתו, כאשר לגבי כל אחד מהנאשמים קיימת ההגבלה על שיעור הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק. 

 

האם נפגע עבירה יכול לתבוע את הפוגע בתביעה אזרחית, על אף קבלת הפיצויים במסגרת ההליך הפלילי? 

נפגע עבירה יכול לתבוע את נזקו – בתביעה אזרחית נגררת או בתביעה אזרחית נפרדת רגילה.

סעיף 77 לחוק בתי המשפט קובע סמכות אזרחית נגררת לפלילית. כלומר, במידה ואדם הורשע, רשאי השופט המרשיע לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה. היתרון הגדול בהגשת תביעה אזרחית נגררת הוא שהתובע לא נדרש להוכיח את עצם ביצוע העבירה, נוכח כך שהדבר כבר נקבע בהליך הפלילי. את התביעה הנגררת ניתן להגיש תוך 90 יום מרגע שפסק הדין הפלילי הפך לסופי. את התביעה הנגררת יכול להגיש רק נפגע העבירה, וכנגד האדם שהורשע בהליך הפלילי בלבד. התביעה הנגררת תוגש לאותו בית משפט לאותו השופט או הרכב השופטים שדן בהליך הפלילי.

גם במקרים בהם לא ניתן להגיש את התביעה האזרחית כתביעה נגררת, אפשר להגיש את התביעה כתביעה אזרחית רגילה, למשל באחד מן המקרים הבאים:

- הנאשם זוכה בהליך הפלילי

- חלפו למעלה מ-90 ימים ממועד הפיכת פסק הדין הפלילי לחלוט

- כאשר הנפגע רוצה להגיש את התביעה כנגד מספר פוגעים אשר ההליכים הפליליים שלהם התנהלו בנפרד או כנגד גורמים נוספים שלא היו חלק מההליך הפלילי

 

משרדנו מייצג נפגעי עבירה, ובכללם נפגעי עבירות מין או אלימות, המעוניינים להגיש תביעה אזרחית. למידע נוסף ניתן ליצור קשר עם משרדנו.

 כל הזכויות שמורות הדס ברוה, משרד עריכת-דין ©

משרד עריכת-דין הדס ברוה

בית יעקבי, רח' נחלת יצחק 8 תל אביב

טל' 03-6473687    פקס 073-3916504

 hadas@brave-law.com