אתיקה מקצועית ועבירות משמעת
עריכת חוזים והסכמים
ייצוג בתביעות אזרחיות ובהליכים אזרחיים
ייצוג בהליכי בוררות
אתיקה מקצועית של עורכי דין
על מנת לעסוק במקצוע עריכת הדין בישראל נדרשים השכלה גבוהה במשפטים, תקופת התמחות מעשית ועמידה בבחינות לשכת עורכי הדין. מי שעבר שלבים אלו מתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין, שמהווה למעשה את הגוף הסטטוטורי המאגד את כלל עורכי הדין בישראל. עורכי הדין מחויבים לנהוג על-פי כללי האתיקה שקבעה הלשכה, שמטרתם לשמור על כבודו ועל רמתו של המקצוע. עורך דין המפר את כללי האתיקה, או פועל באופן שאינו הולם את כבוד המקצוע - עלול למצוא עצמו נידון בדין משמעתי של לשכת עורכי הדין, ולעמוד בפני סכנה של שלילת רישיונו לעסוק בעריכת דין.
מתוקף כללי האתיקה נדרש עורך הדין לספק ללקוחותיו שירות מקצועי, מהימן וללא ניגוד אינטרסים. עליו להימנע, בהתאם לכך, מלקחת על עצמו תיקים שבמסגרת הטיפול בהם הוא עלול לחרוג מדרישות אלו. חובת השמירה על כבוד המקצוע מתבטאת גם בהטלת הגבלות על צורת פרסום שירותיו של עורך הדין: פרסומת מותרת וראויה תוכל להיות, לדוגמה, כזו הכוללת את שמו של עורך הדין, השכלתו, פרטי משרדו ודרכי ההתקשרות עמו, תוך הרחבה אפשרית על תפקידיו וניסיונו המקצועי לאורך השנים; ובד בבד לא תוכל הפרסומת להתבצע באמצעות מודעות ענק בעיתונות, לנקוב בשכר טרחה או להציע הנחה, לכלול דברי שבח עצמיים מופרזים וכדו'. לצד זאת, כללי האתיקה מחייבים כידוע את עורכי הדין לשמור על יחס מכובד בפנותם לבית המשפט.
תלונה על אופן התנהלותו המקצועית של עורך דין מופנית לוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין (בהתאם למחוז שבו חבר הנילון). לעתים במסגרת הטיפול בתלונה נדרש המתלונן לחתום על תצהיר לאימות פרטיה. ועדת האתיקה בדר"כ דורשת את תגובתו בכתב של הנילון. אם החליטה הוועדה שהתלונה מוצדקת, היא תגיש קובלנה נגד עורך הדין בבית הדין המשמעתי המחוזי. אם החליטה ועדת האתיקה לגנוז את התלונה, יוכל המתלונן לפנות לוועדת האתיקה הארצית.
במקרה של הרשעה בעבירת משמעת בבית הדין המשמעתי, יכול בית המשמעת לפסוק עונשים שונים כגון קנס כספי, נזיפה, אזהרה ואף השעיית החבר מהלשכה עד 10 שנים. על החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי ניתן לערער לבית הדין הארצי, ובהמשך ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, ועד לבקשת רשות לערעור בפני בית המשפט העליון.
יש ערך רב לקבלת ייעוץ משפטי טרם הגשת תלונה לוועדת האתיקה, על מנת לבחון האם אכן בוצעו עבירות משמעת מצד הנילון ועל מנת לבסס באופן רציני את התרחשותן של ההפרות.
לעורכי דין הסבורים כי הוגשה נגדם תלונה בלתי מוצדקת מומלץ להיעזר בעו"ד הבקיא באתיקה מקצועית על מנת שיסייע בהתמודדות המשפטי מול התלונה ובייצוג מול הערכאות השונות.
אתיקה מקצועית של רואי חשבון
סמכות מתן הרישיון לעיסוק בראיית חשבון בישראל נתונה, על-פי חוק, בידי מועצת רואי החשבון. הרישיון לרו"ח ניתן לאחר השלמת השכלה גבוהה בראיית חשבון, ביצוע ההתמחות המעשית בפיקוח המועצה, ועמידה בבחינות לקבלת הרישיון, הנערכות אף הן ע"י המועצה.
מועצת רואי החשבון מוסמכת לחקור כל רואה חשבון הנחשד כי התנהל בצורה שאינה הולמת את כבוד המקצוע, או שחרג מאופן ההתנהלות הראוי המצופה מהעוסקים בתחום.
במקרה שבו מוגשת תלונה נגד רואה חשבון, תישלח לו הודעה על כך בכתב מאת מועצת רואי החשבון, תוך ציון המועד שקוצבת לו המועצה להשיב על התלונה. אם תשובתו של רואה החשבון הנילון הניחה את דעת המועצה, הדבר עשוי לייתר את המשך ההליכים.
במקרים מסוימים המשך התהליך יכול לכלול חקירה של התלונה ע"י מועצת רואי החשבון או ע"י ועדת חקירה שתמונה מטעמה, בנוכחות הנילון או בהעדרו. המסקנות יובאו בפני יו"ר מועצת רואי החשבון, וככל שתשקול המועצה לקבוע כי רואה החשבון ביצע עבירה אתית, היא בדר"כ תאפשר לנילון ולבא כוחו להגיע ולהשמיע את טענותיהם בפניה.
במקרה שבו יימצא רואה החשבון אשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, או בעבירה שיש עמה קלון - תוכל המועצה לשלול את רישיונו באופן זמני או לצמיתות, וכן להענישו בקנס כספי, בנזיפה או בהתראה. מנגד, במקרים מסוימים תוכל המועצה להחליט לפטור את הנאשם ללא עונש - ובמקרה כזה, או במקרה שבו ניתנה לנאשם התראה בלבד, לא תפרסם המועצה את שמו של רואה החשבון.
על כל החלטה להאשים את רואה החשבון בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, עם או ללא עונש, ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי.
למי שנפגע מהתנהלות בלתי-אתית או לקויה של רואה חשבון זה או אחר מומלץ לפנות לעו"ד המומחה באתיקה מקצועית, על מנת שינסח עבורו תלונה ברורה ומנומקת אשר תופנה למועצת רואי החשבון.
לעוסקים בתחום ראיית החשבון שהוגשה נגדם תלונה, נותנת עו"ד הדס ברוה שירות משפטי הכולל ניסוח תשובה לתלונה, ייצוג מול מועצת רואי החשבון או מול ועדת החקירה הממונה מטעמה, וכן ייצוג בערעור בבית המשפט המחוזי, מתוך מטרה למנוע את ההרשעה בעבירת משמעת ולכל הפחות למניעת סנקציות או הפחתת חומרתן באמצעות הצגת צדדים מקלים.
אתיקה מקצועית של בעלי מקצוע נוספים
בעלי מקצוע נוספים רבים - אשר בדומה לעורכי דין ורואי חשבון עיסוקם במקצוע מוסדר בחקיקה - מחויבים לציית לכללי אתיקה מקצועיים שונים, ונתונים אף הם לשיפוט משמעתי בפני ועדות אתיקה או ועדות משמעתיות. מדובר בין היתר בפסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מהנדסים ואדריכלים, הנדסאים וטכנאים מוסמכים, שמאי מקרקעין, בעלי מקצועות רפואיים, ועוד.
תוצאות השיפוט המשמעתי עשויות להיות הרות גורל עבור בעל המקצוע - במקרים חמורים תיתכן שלילה או השעיה של רישיונו. גם עונשים קלים יותר העשויים להינתן (כגון קנס כספי או נזיפה), ולעתים קרובות - עצם ההעמדה לדין משמעתי - עלולים להזיק משמעותית לבעל המקצוע, לעיסוקו, לפרנסתו ולתדמיתו.
מומלץ לאדם שחש כי נפגע כתוצאה מהתנהלות בלתי-אתית או לקויה של בעל מקצוע מסוים שעיסוקו מוסדר בחקיקה - להיעזר בעו"ד בתחום האתיקה המקצועית, לשם הגשת תלונה נגד בעל המקצוע, ע"פ הנהלים התקפים לאותו מקרה ותוך הפניית המכתב לגורמים הרלוונטיים.
בעל מקצוע המוסדר בחקיקה שהוגשה נגדו תלונה, נפתחה נגדו חקירה או נקרא להתייצב בדין משמעתי יכול להיעזר בעו"ד ברוה על מנת לנסח תגובה לתלונה או להגיש במקרה הצורך כתב ערעור, ואנו נייצגו מול הוועדה המשמעתית או מול בית המשפט. מטרת הייצוג היא למקסם את יכולתו של הנילון להשמיע טענות אשר יביאו להוכחת חפותו או למניעה של נקיטת סנקציות נגדו, ולכל הפחות להקלתן למינימום הניתן.