האם חברה שהחלה לפעול קודם מתן רישיון קבלן לא תוכל לקבלו? 

עמותות, מלכ"רים

 

האם רשאי משרד הכלכלה לסרב לתת רישיון קבלן כוח אדם לחברה, רק בשל העובדה שהחלה את פעילותה קודם מתן הרישיון?

הליך קבלת הרישיון ממשרד הכלכלה הוא עניין בירוקרטי העשוי לארוך חודשים ספורים. חברת כח אדם הנמצאת תוך כדי ההליך צריכה להתאזר בסבלנות ולהמתין להשלמתו, לפני שתתחיל להעסיק עובדים.

ואולם, מה קורה כאשר עקב אי הבנה בנוגע לתהליך הרישוי, החלה החברה את פעילותה בטרם ניתן הרישיון?

דוגמה לכך היא מצב שבו מונה אדם חיצוני לטיפול בעניין הרישוי, ולאחר שחשבו בטעות שנושא הרישוי כבר טופל בידיו - התחילו בהפעלת החברה.

מובן שטעות זו מובילה לתסבוכת: החברה נקלעה שלא מרצונה למצב של פעילות ללא רישיון, אך משהחלה בפעילות כבר אין באפשרותה להפסיקה, בשל הפגיעה הכלכלית שתיגרם מכך הן לבעלי החברה והן לעובדים - שימצאו את עצמם מחוסרי עבודה.

במקרים כאלו יש לפעול מיד עם היוודע הטעות, בזריזות ותוך שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה, לצורך קבלת הרישיון. לא מומלץ להסתיר את העובדה שהחברה כבר החלה לפעול, בנסיבות שפורטו לעיל, שכן שקיפות ואמון הם מרכיבים חשובים בתהליך קבלת הרישיון.

אם כן, האם רשאי משרד הכלכלה לסרב לתת לחברה רישיון, כאשר אין שום סיבה אחרת לסירוב מלבד עצם התחלת הפעילות קודם מתן הרישיון, וכאשר מובן לחלוטין לכל הצדדים שהחברה כבר החלה בפעילותה ושבקשת הרישוי נעשית בדיעבד?

לצורך התשובה נבחן מספר היבטים משפטיים של הנושא.

ראשית נדון בעילת הסירוב גופא - עצם פעולת החברה ללא רישיון.

הן בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, והן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה, מפורטות העילות האפשריות לסירוב למתן רישיון. אין כל אזכור לעילה של פעולה ללא רישיון. יתרה מכך, חוק יסוד חופש העיסוק קובע שהעילות לסירוב צריכות להתפרש בצמצום, כדי לשמור על חופש העיסוק ולא לסייגו מעבר לנדרש. ומנגד, נאמר במפורש בחוק שמבקש רישיון העומד בכל התנאים - זכאי לקבלת הרישיון.

לענייננו, בהנחה שמדובר בחברה העומדת בתנאי החוק לקבלת רישיון, ולא הועלתה כל טענה ביחס לכך – עצם הפעולה ללא רישיון לא יכולה להוות עילה בלעדית לדחיית בקשתה.

היבט נוסף שנבחן הוא טענת תום הלב וההגינות של החברה.

כפי שצוין, החברה טוענת שהחלה לפעול בהתבסס על הנחה שגויה שהיא רשאית לכך. מנגד, יוכל משרד הכלכלה לטעון שאין מדובר בתום לב, ושהחברה סמכה על כך שתצליח להוציא רישיון בדיעבד. את הגינותה של החברה נבחן, אם כן, לאור פעולותיה מיד עם היוודע הטעות.

אם החברה הסתירה את העובדה שפעלה ללא רישיון, או שהמשיכה לפעול למרות שבקשתה לרישיון סורבה – יש הצדקה לאי מתן רישיון (ומבדיקה שערכנו עולה שאלו מרבית המקרים שבהם נדחו בקשות לרישיון).

מנגד, אם החברה מזדרזת לתקן את המצב, פועלת בשקיפות ובאופן גלוי ומספקת דיווחים שוטפים למשרד הכלכלה, ומקפידה (על אף העדר הרישיון) על זכויותיהם של עובדיה – ניתן לאמת את טענת תום הלב וההגינות של המייסדים ואת רצונם לפעול על פי החוק.

לענייננו, בהנחה שהחברה פעלה בהגינות וככל הנדרש ממנה לאחר שנודעה לה טעותה – יש להכריע כי שיקולי תום לב והגינות מצדיקים את קבלת בקשתה.

בהמשך לסוגיית תום הלב וההגינות, נבחן היבט זה גם מצדו של משרד הכלכלה.

ההגינות הבסיסית מחייבת את הרשות להעלות, מראש, סוגיה העלולה להביא לדחיית בקשה למתן רישיון.

לענייננו, אם  ההודעה על כוונה שלא ליתן רישיון ניתנה לחברה ללא התראה, במפתיע, ובעיצומם של המגעים בין הצדדים לצורך מתן הרישיון - יש לטעון נגד הרשות מדוע לא ביקשה מהחברה מראש לחדול מפעילות עד למתן הרישיון, ומדוע לא נאמר לחברה מלכתחילה שעצם פעילותה עלולה להוות עילה לדחיית בקשתה.

היבט אחרון שנבחן הוא השפעת דחיית הבקשה על עובדי החברה.

מטרת הסדר הרישוי של קבלני כוח אדם היא, כידוע, דאגה לזכויותיהם של העובדים.

בהנחה שהחברה שומרת על זכויות העובדים ולא הועלו נגדה טענות בעניין זה - דחיית הבקשה רק בשל תקופת פעילות ללא רישיון תחטיא, אם כן, את המטרה האמתית של הפיקוח על קבלני שירות. במקום זאת יביא הדבר לפגיעה בלתי הפיכה בעובדים, ולהפסקת מקור הפרנסה שלהם.

על כן יש להימנע ככל הניתן מהפסקת פעילותה של חברת קבלן כוח אדם המתנהלת כדין, ובכך למנוע פגיעה מיותרת בתעסוקתם וברווחתם של עובדיה.

לסיכום ניתן לומר, לאור ההיבטים המשפטיים שנסקרו לעיל, כי לא יהיה זה סביר והוגן לסרב לבקשת הרישיון של החברה רק על בסיס העובדה שפעלה זמנית ללא רישיון - כאשר היא עומדת בכל התנאים למתן רישיון כפי שנקבעו בחוק, וכאשר מוכח כי פעלה לכל אורך הדרך בתום לב ובהגינות. מצב דברים זה מצדיק מתן רישיון לחברה, עקב הנסיבות המיוחדות ובהיותה של החברה עומדת בכלל התנאים לכך לגופו של עניין.

במקרים שבהם נתקלת חברת קבלן כוח אדם בסירוב שלא כדין למתן רישיון, מומלץ להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום, על מנת לזכות לייצוג הולם מול משרד הכלכלה ולתבוע כדין את זכויותיה של החברה.

משרדנו מתמחה במשפט מינהלי, מייצג חברות וארגונים רבים מול רשויות המדינה, וטיפל בעבר בהצלחה במקרים דומים.  לפרטים נוספים אנא צרו קשר עם משרדנו.

 כל הזכויות שמורות הדס ברוה, משרד עריכת-דין ©

משרד עריכת-דין הדס ברוה

בית יעקבי, רח' נחלת יצחק 8 תל אביב

טל' 03-6473687    פקס 073-3916504

 hadas@brave-law.com