הגשת תוכנית מועדפת לדיור לותמ"ל -וועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור

pexels-pixabay-159306.jpg

 

הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ״ל) היא ועדת תכנון שמטרתה להגדיל את היצע הדירות בישראל, וליצור היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מופחת. 

הותמ"ל הוקמה בשנת 2014 ככלי לפתרון משבר הדיור, ופועלת מכוח החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע״ד-2014. החוק נועד לצורך הגדלת היצע הדירות, בעיקר באמצעות הקמת מסלול תכנון שישמש כ"נתיב מהיר" לאישור תכניות בנייה. במסגרת הנתיב המהיר יקוצרו הליכי התכנון ותאושרנה תכניות בנייה למגורים בהיקף רחב בתוך פרק זמן קצר.

הגורמים הרשאים להכין תכנית מועדפת לדיור ולהגישה לותמ"ל

בחוק נקבע כי הגורמים הרשאים להכין תכנית מועדפת לדיור ולהגישה לותמ"ל הם רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, החברה הממשלתית לדיור והשכרה, משרד האוצר, רשות מקומית וועדה מקומית (לגבי תכניות בתחום מרחב התכנון שלה). כמו כן נקבע בחוק, כי אם הממשלה או ועדת שרים שמינתה לעניין זה הכריזה על מתחם מסוים כ"מתחם מועדף לדיור", גם בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע יכולים להכין ולהגיש לותמ"ל תכנית מועדפת לדיור.

 

תהליך העבודה בותמ״ל 

  • תהליך העבודה בותמ"ל הוא בעל לוח זמנים קשיח והדוק, החל מרגע כניסתה של תכנית להליך הסטטוטורי ועד לאישורה, ובכלל כך:

  • מרגע הגשת התכנית ובתוך 14 ימים הוועדה צריכה לבדוק את עמידת התוכנית בתנאי סף.

  • במידה והוחלט על הפקדת התכנית ניתן להגיש התנגדויות בתוך 60 ימים בלבד. שמיעת ההתנגדויות נעשית באמצעות חוקר אשר מגיש דו״ח המלצות לחברי הוועדה

  • ממועד הגשת דו"ח החוקר יש לוועדה 30 ימים לדון בהמלצותיו, יחד עם מסמכים נוספים אשר על בסיסם נערך הדיון.

חובת הגשת תסקיר 

במסגרת התכנית יש לערוך גם תסקיר השפעה על הסביבה למוסד התכנון. תסקיר הוא מסמך מקיף הנועד לבחון את ההשפעות הצפויות על הסביבה והתושבים באזור מסוים, כתוצאה מיישום תכניות פיתוח או בניה באזור. התסקיר נועד להעמיד בידי הרשויות, מוסדות התכנון, היזם והציבור את מירב המידע הנדרש לצורך גיבוש דעה מושכלת ומבוססת לגבי עוצמת חשיפת התושבים למפגעים, והאם הם סבירים ביחס לתרומתו הכלכלית והחברתית של הפרויקט. 

בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין עע״מ 9403/17 הועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור נ׳ כרמלי בעניין  "תכנית אפולוניה", נקבע כי אין צורך לכלול בתסקיר מידע המתייחס לצעדים בהן תנקט תוכנית בפועל כדי לעמוד בדרישות הסביבתיות. יחד עם זאת, ניתן להתנות את מתן היתרי הבניה בהגשת מידע נוסף מסוג זה בהמשך. מידע זה יוגש לרוב לאחר ביצוע סקר סיכונים. 

 

סקר סיכונים 

במקרים מסויימים מתבצע סקר סיכונים, לרוב בטרם מתן היתרי בנייה על פי התוכנית. סקר סיכונים הוא הליך בו נקבעים הסיכון הנשקף מאתר מזוהם ומהם היעדים שאליהם יש להגיע לצורך שיקום האתר באופן שיבטיח שלא ייגרם כל נזק לאדם ולסביבה. על מנת שקרקע תחשב טעונה טיפול, עליה להוות סיכון לציבור או לסביבה, או לעורר חשש לסיכון. המתודולוגיה והאמצעים להערכת הסיכון נקבעו בהנחיות הישראליות לסקר סיכונים (IRBCA). 

בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין עע״מ 9403/17 הועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור נ׳ כרמלי בעניין  "תכנית אפולוניה" בית המשפט אישר את החלטת ותמ״ל להפקיד את תכנית אפולוניה ולאשרה בהליך מהיר, עוד לפני שיושלם סקר הסיכונים. כך את הסקר הסיכונים יהיה צורך לבצע רק בטרם קבלת היתר בנייה.

 

משרדנו עוסק בדיני תכנון ובניה. לייעוץ משפטי בכל הנוגע לדיני תכנון ובניה ניתן לפנות למשרדנו.

 כל הזכויות שמורות הדס ברוה, משרד עריכת-דין ©

משרד עריכת-דין הדס ברוה

בית יעקבי, רח' נחלת יצחק 8 תל אביב

טל' 03-6473687    פקס 073-3916504

 hadas@brave-law.com