מהן זכויותיו של עובד הוראה שנחשד בפגיעה בתלמיד/ה?

עמותות, מלכ"רים

 

מהן הסנקציות שמערכת החינוך יכולה לנקוט נגד עובד הוראה שהוגשה נגדו תלונה בטענה לאלימות או פגיעה מינית בתלמיד/ה? 

וכיצד תשפיע על העניין החלטה של המשטרה על סגירת התיק נגד עובד ההוראה מחוסר אשמה?

במערכת החינוך מתרחשים לעתים אירועים שבהם מוגשות תלונות כנגד עובדי הוראה על-ידי תלמידים או הוריהם, בטענה לפגיעות שבוצעו בתלמידים. חלק מהתלונות יסודן בדין, ואחרות מתגלות כתלונות-שווא.

תלונה המוגשת נגד עובד הוראה מועברת הן לטיפולה הפלילי של המשטרה והן לטיפולה המשמעתי של מערכת החינוך. הוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין מלמדות, כי כל עוד לא התקבלה הכרעה בתיק והחשד לפגיעה בתלמיד/ה עודנו תלוי ועומד - צריכה הנהלת בית הספר לנקוט במדיניות משולבת, הרואה לנגד עיניה הן את החשיבות במניעת פגיעה בתלמידים ובבירור העניין לעומקו, והן את הצורך בשמירה על זכויותיו של עובד ההוראה שעליו חלה חזקת חפות כל עוד לא הוכחה אשמתו. להנהלת בין הספר שמורה, אפוא, הסמכות ליצור הפרדה בין המורה לבין התלמיד/ה, אך על ההפרדה להיעשות מבלי לפגוע בשכרו ובתנאי העסקתו של המורה.

כאשר המשטרה מקבלת החלטה לסגור את התיק, יש לעילת הסגירה הספציפית השלכה ישירה על הטיפול המשמעתי של מערכת החינוך בתלונה.

לענייננו, כאשר עילת הסגירה היא חוסר אשמה, הדבר מהווה למעשה אמירה ברורה בדבר חפותו של הנאשם (בניגוד, למשל, להפסקת הטיפול בתיק בשל העדר ראיות). עילת סגירה זו לא נקבעת בקלות דעת, אלא לאחר חקירה מקיפה וממצה, הכוללת גביית עדויות מכל הצדדים המעורבים, ולאחר שהוברר לבסוף כי אמנם מדובר בתלונת-שווא המשוללת כל יסוד.

מכל האמור עולה אפוא, שמשמעות סגירת התיק מחוסר אשמה היא שהתבררה חפותו של עובד ההוראה, ושאין לנהוג בו כפי שנוהגים במי שחשוד בפגיעה בתלמיד.

האם לאחר סגירת התיק מחוסר אשמה רשאית הנהלת בית הספר להחליט שהמורה יחדל לשמש כמחנך בכיתתו של התלמיד/ה המתלונן/ת, ואף לא יחזור ללמד כמורה מקצועי בשכבה שבה לומד/ת המתלונן/ת (וזאת מבלי לפגוע בהיקף משרתו, בשכרו וכדו')?

​כאמור, בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין, נקבע כי תינקט הפרדה בין עובד הוראה לתלמיד כאשר קיים חשד לפגיעה בתלמיד מצד העובד. מלשון זו ניתן להסיק, כי כאשר הופרך החשד לפגיעה, מקום שבו נסגרה התלונה מחוסר אשם - אין שום הצדקה לבצע את ההפרדה הנ"ל.

עוד נקבע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, כפי שצוין לעיל, כי על עובד הוראה שלא הוכחה אשמתו חלה חזקת חפות. קל וחומר, אם כן, שהדבר נכון כשמדובר בתלונה שהתבררה ונסגרה מחוסר אשמה. לפיכך, המהלך הנ"ל מהווה צעד בעייתי ופוגעני כנגד אדם שהוכח כחף מפשע המזיק לשמו הטוב ולתדמיתו.

לכך יש להוסיף, כי כאשר ההחלטה בדבר הפסקת תפקידי חינוך והוראה של המורה מתבצעת בעיצומה של שנת הלימודים – הדבר מהווה אירוע חריג ביותר, המעורר מטיבו סימני שאלה ושמועות, ואלו עלולים לפגוע פגיעה אנושה ובלתי-הפיכה במוניטין של המורה ובעבודתו.

יתר על כן, גם מן הצד השני של המתרס לא יהיה זה ראוי לאפשר סיטואציה מקוממת שבה החוטא בתלונת-שווא יוצא נשכר, ולתת זכות וטו לתלמיד/ה שהגיש/ה תלונת-שווא להעביר מורה מתפקידו על לא עוול בכפו. המסר החמור העלול להתקבל מכך הוא שניתן לייחס לאדם מעשים שמעולם לא ביצע, ובכך לחרוץ את גורלו.

בראייה רחבה אף יותר, ניתן לטעון כי לא יהיה זה הוגן ומידתי לפגוע ביתר תלמידי השכבה שנתרמו עד כה מעבודתו של המורה, בשל מתן העדפה לאינטרסים של מי שהגיש/ה תלונת-שווא נגדו. כמו כן, הפסקת ההוראה בכל השכבה תהיה צעד בלתי-מידתי מאחר שניתן להשיג את ההפרדה באמצעות הפסקת ההוראה רק בכיתתו/ה של התלמיד/ה.

סיכומם של דברים: אנו סבורים שיש להורות, על סמך הוראות הדין המפורשות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, ומצד עקרון הצדק ועקרון המידתיות - כי עובד הוראה שנסגרה נגדו התלונה ביחס לפגיעה בתלמיד בעילה של חוסר אשמה, יוכל להמשיך לשמש כמחנך בכיתתו וכמורה מקצועי בשכבה, וזאת על מנת שלא לפגוע באופן חמור בשמו הטוב ובעבודתו של אדם שנוקה מכל חשד.

נושא זכויות עובדי ההוראה מהווה, בשנים אלה, כר פורה להליכים מישפטיים. כאשר זכויות המורים והמנהלים בבתי הספר נפגעות, או כאשר הם עומדים בפני דין משמעתי, מומלץ להיעזר בעו"ד הבקיא בתחום, על מנת שעובדי ההוראה יוכלו לדרוש את המגיע להם ולמצות את זכויותיהם. לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם משרדנו.

 

 כל הזכויות שמורות הדס ברוה, משרד עריכת-דין ©

משרד עריכת-דין הדס ברוה

בית יעקבי, רח' נחלת יצחק 8 תל אביב

טל' 03-6473687    פקס 073-3916504

 hadas@brave-law.com