שימוש במצלמות מעקב בעבודה ובמסגרת יחסי עבודה
מעסיקים רבים היום נעזרים היום בהצבת מצלמות במקום העבודה לשם מטרות שונות וחשובות, ביניהן ניטור מהלך עבודה תקין ושמירה על נכסי העסק.
אחת השאלות המרכזיות העולות בהקשר של התקנת מצלמות במקום העבודה היא מידת הפגיעה בזכות לפרטיות, שכן המצלמה מתעדת באופן מקיף ומתמשך הן את המבקרים במקום והן את כלל התנהלותם של העובדים, ולא רק את הפעילות המקצועית במתחמים השונים במקום העבודה, החל מעמדת העבודה האישית של העובד, אזורי מנוחה, אזורים ציבוריים ובאזורים הפתוחים לקהל.
סוגיית השימוש במצלמות מעקב במקום העבודה טרם הוסדרה באופן ספציפי בחקיקה, וכן טרם זכתה להתייחסות מפורטת ומקיפה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. פסק דין ראוי לציון בהקשר זה, הוא פסק דין משנת 2016 של בית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה תביעה של עובדת שטענה כי התקנת מצלמה בחנות בה עבדה מהווה הרעת תנאים ומצדיקה התפטרות בזכאות לפיצויי פטירה. בית הדין אישר את הצבת המצלמות ע"י המעסיק בחנות, באזור ציבורי ולא באזור שבו נהגו העובדים להתלבש. בית הדין ציין כי מטרתה המצלמה הייתה למנוע גניבות בחנות, ואף הדגיש כי לגיטימי גם שמעסיק יציב מצלמות כדי לפקח על התנהלות העובדים.
בשנת 2017 פורסמה הנחייה מטעם רשם מאגרי מידע ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בנושא שימוש במצלמות אבטחה במקום העבודה. ההנחיה משקפת את הפרשנות המשפטית שתשמש את רשם מאגרי המידע לצורך הפעלות סמכויותיו, ומעסיק הסבור כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המאפשרות לו לפעול באופן שלא מתיישב עם ההנחיה, יכול לפנות ולהצביע על מקור סמכות המתיר לו באופן ספציפי לסטות מהוראותיה, כגון צו שיפוטי.
נסקור את תמצית ההנחיה ואת העקרונות שנקבעו בה:
* עקרון יסוד הוא כי למרות זכוּת היתר של המעסיק להחליט על שימוש בטכנולוגיות מעקב במקום העבודה, זו תהיה כפופה לדרישות הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות, גם כאשר התקנת המצלמות מחויבת מכוח חוק או מדרישת רשות מוסמכת.
* מדיניות מפורשת ושקיפות – על המעסיק לקבוע מדיניות מפורשת ומפורטת בנוגע לשימוש העובדים בטכנולוגית מידע לרבות נסיבות המצדיקות לדעת המעסיק ניטור של מידע, שתקבע ככל הניתן לאחר היוועצות בעובדים והצגתם באופן קבוע לידיעתם וריענון תקופתי.
* עקרון הלגיטימיות – מגביל את המעסיק לאסוף מידע אישי על העובד ומאפשר להשתמש בו רק למטרות החיוניות הספציפיות למקום העבודה ולתכלית העסקית של המעסיק. שימוש מוגזם שאינו עולה בקנה אחד עם ההנחיה, עלול לחשוף את המעסיק לסנקציות מנהליות ופליליות, תביעות אזרחיות בשל הפרת חוק הגנת הפרטיות ועשוי להוות עבור העובדים עילה להתפטרות בדין מפוטר.
שימוש במצלמות נסתרות באזורים ציבוריים שאזור הכיסוי המדויק שלהם אינו ידוע לקהל הרחב ומיועד להכוונת הלקוחות עשוי להיות לגיטימי למשל לשם מניעת גניבות. עם זאת, מבחינת הרשות קשה למצוא תכלית שתצדיק צילום נסתר של העובדים באזור הציבורי, כך שמעסיק שיעשה שימוש בצילום סתר של העובדים יהיה חייב להצביע על החיוניות והצורך בכך, ולהציג ניתוח מידתי שערך לאחר שיידע את העובדים על כוונתו ושקל את עמדתם בעניין.
צילום סמוי באזורים פנימיים שאינם פתוחים לקהל יתאפשר רק בנסיבות יוצאות דופן ביותר ובתנאי שהצילום יהיה נקודתי ומוגבל בזמן ובתחום הכיסוי. הצילום יתאפשר כאשר קיים חשד מוחשי וממשי לביצוע עבירות פליליות חמורות או התנהגויות אסורות של עובד הגורמות נזק רק למעסיק, שאין דרך למנוע אותם ללא צילום סמוי. נוכח העובדה שצילום סמוי עלול להגיע לכדי עבירה פלילית מומלץ למעסיקים לוודא שיוכלו להוכיח שצילום הסתר נעשה בתום לב ובנסיבות המקימות הגנה מכוח סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות על ידי הבאת ההחלטה לאישור הדרג הניהולי הבכיר ולהצטייד בחוות דעת משפטית מנומקת המאשרת זאת.
* עקרון המידתיות – על המעסיק לבחון טכנולוגיות חלופיות שפגיעתן בפרטיות פחותה. נקודת המוצא של הרשות להגנת הפרטיות היא שהזכות לפרטיות באה להגן על פרטיותו של האדם ולא על פרטיותו של המקום.
הלגיטימיות של מיקום התקנת המצלמה מושפעת מהציפייה הסבירה של העובד לפרטיות באזורים השונים במקום עבודתו (שירותים, מרחב עבודה פרטי). כך באזור מנוחה, כגון מטבחון, ציפיית העובד לפרטיות היא גבוהה יותר, ובמבחן המידתיות ניתן יהיה להצדיק צילום בו רק למטרה חיונית ביותר, ובמתכונת מצומצמת.
אזורים ציבוריים כדוגמת המסדרונות ובמיוחד מתחמים בעסק הפתוחים ללקוחות ולציבור הרחב, אינם צריכים להיחשב לרשות יחיד ובאזורים ציבוריים אלה השימוש במצלמות למטרות לגיטימיות הוא סביר יותר, בתנאי שיבוצע במידתיות ותוך ידוע הולם של העובד.
במשרד ו/או בעמדה בהם המתבצעת פעילות משרדית רגילה, קשה להצביע על אינטרס לגיטימי להתקנת מצלמות המצדיק פגיעה בפרטיות. צילום עמדת מחשב למשל לשם אכיפת כללי משמעת לשם פיקוח על משך הפסקה או על שיחות טלפון פרטיות עשוי להוות פגיעה בלתי מוצדקת ועולה על הנדרש.
צילום במרחב הפרטי של העובד הוא אסור.
* איסור שימוש למטרות זרות – יש להשתמש בצילומים רק לצורך המטרה שלשמה הם נועדו. שימוש בחומרים המצולמים למטרות זרות מהווה הפרה של חוק הגנת הפרטיות וממצאים שהושגו באמצעותו עלולים להיפסל כראיה בבית משפט.
עו"ד ברוה נותנת חוות דעת משפטיות למעסיקים ולעובדים בעניין חוקיות הצבת מצלמות מעקב במקום העבודה, ובעמידתן בהוראות הדין הרלוונטיות ובכללן הנחיית הרשות להגנת הפרטיות. לקבלת חוות דעת וייעוץ משפטי בעניין הגנה על הפרטיות והצבת מצלמות במקום העבודה ניתן ליצור קשר.