נתקלתם בסירוב לקבלת אשרת כניסה לישראל או סירוב למתן רישיון ישיבה בישראל?

דגל ישראל אפל.jpg

בהתאם לחוק הכניסה לישראל, לשר הפנים יש את הסמכות לתת אשרה או רישיון ישיבה בארץ, או לחילופין, לסרב לבקשות. החוק קובע כי תותר הכניסה למדינת ישראל על פי אחת מתוך 3 אפשרויות:

  • באמצעות אשרת עולה. 

  • או על פי אשרה לפי החוק. 

  • או על פי רישיון ישיבה לפי החוק.

הסדר ספציפי נקבע עבור אדם שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע במדינת ישראל, אם הוא, או הארגון שהוא פועל בעבורם, פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, או התחייב להשתתף בחרם כאמור. בעניין זה בית המשפט העליון הבהיר כי אמנם לשר הפנים הסמכות ליתן אשרה או רישיון לכניסה לישראל או לחילופין, לסרב, ועוד, כי נתון לשר שיקול דעת רחב בעניין. אולם, בד בבד, הבהיר בית המשפט העליון כי סמכותו של השר מוגבלת ועליו לשקול אך ורק שיקולים העולים בקנה אחד עם תכליותיו של חוק הכניסה לישראל. כלומר, לאפשר לישראל להתגונן מפני פגיעה באמצעות חרמות, וכי שיקוליו של השר יהיו כפופים לעילות הביקורת של המשפט המנהלי ובעיקר לעילת הסבירות.

ממתווה זה עולה כי כניסתו של אדם לישראל לא תותר בנסיבות בהן הוא או הגוף שהוא פועל עבורו פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, או שאותו אדם התחייב להשתתף בחרם נגד המדינה. נקודת המוצא היא כי ההסדר שנקבע בחוק נועד על מנת למנוע פגיעה במדינה, ולא נועד על מנת להעניש פעילים או פעילים לשעבר בארגון הנוקט פעולות חרם נגד ישראל על מעשיהם.

בהמשך לכך, קבע בית המשפט העליון כי סמכותו של שר הפנים למנוע כניסה לישראל תופעל בכפוף למספר תבחינים, ובכלל כך, כלפי פעילים התומכים "באופן אקטיבי, רציף ומתמשך בחרמות כנגד ישראל", או כלפי פעילים הפועלים באופן ממושך ובולט לקידום חרם על מדינת ישראל. 

על השר להפעיל שיקול דעת פרטני בכל מקרה ומקרה, לבדוק את רמת הבכירות של הפעיל המבקש להיכנס לישראל בארגון המחרים את ישראל, ולהבחין בין פעיל הממלא תפקיד בכיר בארגון במשך עשרות שנים, לבין אדם בדרג זוטר יחסית אשר פעל במהלך תקופה קצרה יחסית. בנוסף, הדגיש בית המשפט העליון כי ההסדר החוקי מתייחס אך ורק לפעילות בזמן הווה, ולא לפעילות עבר. 

על אדם המבקש להיכנס לישראל מוטל נטל הוכחה כי כל פעילותו הקשורה בחרמות על ישראל נזנחה וכי אין בכוונתו לנצל את שהותו במדינת ישראל כדי לחתור תחתיה.

במקרה המפורסם של לארה אלקאסם, פסל ביהמ"ש העליון את החלטת שר הפנים למנוע את כניסתה לישראל, מהטעם שהתשתית הראייתית שניצבה בפני השר לא הייתה מספקת.

משרדנו מדורג כמשרד מוביל בתחום המשפט מנהלי ועוסק בכל ההיבטים המשפטיים הקשורים לרשויות ציבוריות לרבות משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה ומייצג לקוחות המבקשים להסדיר מעמדם בישראל. במידה ונתקלתם בסירוב לקבלת אשרת כניסה או סירוב למתן רישיון ישיבה בישראל אנו ממליצים להגיע לייעוץ משפטי על מנת להיערך באופן מתאים לדיון בערכאות המשפטיות המתאימות לעניין.

 כל הזכויות שמורות הדס ברוה, משרד עריכת-דין ©

משרד עריכת-דין הדס ברוה

בית יעקבי, רח' נחלת יצחק 8 תל אביב

טל' 03-6473687    פקס 073-3916504

 hadas@brave-law.com