פגיעות מיניות בין התלמידים בבית הספר: איך מתמודדים עם התופעה?

עמותות, מלכ"רים

כיצד מתמודדת מערכת החינוך עם חשד לפגיעה מינית של תלמיד/ה בתלמיד/ה אחר?

תלונות על הטרדה מינית של תלמידים בתלמידים אחרים הפכו נפוצות בשנים האחרונות ומערכת החינוך נאלצת להתמודד מפעם לפעם עם פגיעה ו/או חשד לפגיעה מינית של תלמיד בתלמיד אחר גם בכיתות נמוכות בבית הספר היסודי. מקרים מסוג זה, ובפרט כאשר מדובר בילדים צעירים יותר, עלולים ליצור בלבול וחוסר בהירות לגבי טיבם ולגבי טיב המניעים מאחוריהם, והשאלה הנשאלת היא האם מדובר במשחק לגיטימי שהוא חלק מתהליך התבגרות נורמטיבי, או שמא מדובר בפגיעה מינית של ממש שבה יש ילד פוגע וילד נפגע.

ככלל, אופן הטיפול בתלונות מסוג זה משתנה בהתאם לגיל הילד, בכפוף להבחנה שעושה חוק העונשין בין ילדים המצויים מתחת לגיל האחריות הפלילית (גיל 12),  ובין ילדים מעל גיל האחריות הפלילית, כלומר, שחצו את גיל 12. הבדלי הגילאים אמורים להשליך גם על אופן הטיפול בתלונה ועל אופי הגופים המעורבים בבדיקת הטענות.

חוזר מנכ"ל משרד החינוך "התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים", מאגד בתוכו את ההנחיות והנהלים לפיהן אמורה מערכת החינוך לפעול כאשר מתעורר חשד לפגיעה מינית של תלמיד בתלמיד אחר. החוזר מבהיר מהם המעשים הקבועים בגדר של פגיעה מינית, ומהם השיקולים שיש לבחון בבואה של הוועדה הבין מקצועית הדנה בנושא לקבוע את האמצעים ומידת החומרה שיש לנקוט כנגד התלמיד הפוגע לכאורה. הנהלים המפורטים בחוזר מכוונים להתריע מחד על חומרתה של פגיעה על רקע מיני, ועל העובדה שאין להקל ראש במקרים בהם מתרחשת פגיעה כזו. אולם, בד בבד, ובפרט כאשר עסקינן בילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית, וכאשר מדובר במעשים שאינם מרשימת המעשים החמורים, הנהלים מכוונים לנקיטת אמצעים משמעתיים מידתיים ההולמים את נסיבות המקרה.

כאשר נודע על פגיעה ו/או על חשד לפגיעה מתבצעת הבחנה נוספת בין מעשים לכאורה המחייבים דיווח לפקיד הסעד ברשות המקומית ומעשים שאינם מחייבת דיווח. על מנת לקבוע האם התנהגות בעלת אופי מיני היא פגיעה החייבת דיווח וטיפול הצוות החינוכי בוחן אותה על פי מספר קריטריונים: האם ההתנהגות התרחשה נגד רצון הנפגע לכאורה, האם בהסכמה, או בדרך תוקפנית או נצלנית. ככל שהבדלי הגיל בין הפוגע לנפגע קטנים יותר, וההתנהגות היא פחות פולשנית ופחות תוקפנית, כך קשה יותר להגדיר אותה כפגיעה מינית.

ראשית דבר, יש לברר את פרטי המקרה עם התלמיד המתלונן ועם התלמיד הנילון וליידע את הורי שני התלמידים, ובתוך כך, יש להדגיש כי המערכת מחויבת לשני התלמידים, גם לתלמיד הנפגע לכאורה וגם לתלמיד הנחשד כפוגע. להורי התלמידים יש זכות לקבל מידע לגבי אופן בירור התלונות ומהותן, וזכות להביע עמדתם לגבי המשך הטיפול המשמעתי והחינוכי. יש לשקול אם במקרה של חשד לפגיעה של תלמיד אחד באחר יש לערוך הפרדה של התלמיד ולהעבירו לכיתה אחרת או לבית ספר אחר, או שניתן להסתפק באמצעים מידתיים יותר כגון בניית תוכנית מוגנות והפרדה פנים כיתתית.    

חשדות לפגיעה מינית של תלמידים בתלמידים הפכו לתופעה נפוצה גם בקרב ילדים צעירים בבתי ספר יסודיים. במקרים של חשד לפגיעה מינית, הן לצד הנפגע והן לצד הנחשד כפוגע, מומלץ להיעזר בעו"ד הבקיא בתחום דיני החינוך על מנת להבטיח כי שלומו וזכויותיו של התלמיד נשמרות במלואן. לפרטים נוספים ניתן לפנות למשרדנו שמלווה תלמידים והוריהם מול מערכת החינוך.

 כל הזכויות שמורות הדס ברוה, משרד עריכת-דין ©

משרד עריכת-דין הדס ברוה

בית יעקבי, רח' נחלת יצחק 8 תל אביב

טל' 03-6473687    פקס 073-3916504

 hadas@brave-law.com