האם ניתן למנוע תצפית בתלמיד משולב בשל הפגיעה בפרטיות חבריו?

עמותות, מלכ"רים

 

האם משרד החינוך רשאי לסרב לבקשת הורים שמטפל פרטי יערוך תצפית בילדם בשטח המוסד החינוכי, בשל חשש לפגיעה בפרטיותם של יתר התלמידים?

במקרים שונים פנו הורים למשרד החינוך בבקשה לאפשר את כניסתו של מטפל פרטי, כגון מנתח התנהגות  המטפל בילד עם צרכים מיוחדים, לתצפית במוסד החינוכי שבו ילדם משולב. בקשות אלו מוגשות כאשר גורמי המקצוע הטיפוליים הפרטיים סבורים כי הדבר הכרחי לייעוץ, בניה וליווי תכנית הטיפול של הילד.

בהקשר לתהליך טיפול של מנתח התנהגות יש לציין, כי המערכת הציבורית אינה מספקת שירות דומה, וכי העברת שאלות לגורם אחר במערכת הציבורית שיבצע את התצפית אינה מהווה חלופה אמתית המספקת מענה כנדרש.

מה הדין אם הבקשה מסורבת בנימוק של "צנעת הפרט", דהיינו זכותם לפרטיות של יתר התלמידים בגן או בבית הספר?

חוק חינוך מיוחד קובע כי יש להעדיף שילוב של ילד עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים, וכי תלמיד משולב זכאי לתוספת שירותים מיוחדים, כגון: שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגים ושירותים פארא-רפואיים. להורים, או למי מטעמם, יש זכות לקחת חלק בקביעת תכנית החינוך היחידנית שנקבעת לילד, המגדירה לו יעדים לימודיים ואת האמצעים הדרושים לבדיקתם ולהשגתם.

חוק הגנת הפרטיות קובע כי בילוש או התחקות אחרי אדם, וכן שימוש במידע על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתו לאחר שלא למטרה שלשמה נמסר, מהווים פגיעה אסורה בפרטיות. בד בבד, החוק מאפשר פגיעה בפרטיות בתום לב אם הדבר מהווה חלק מחובתו המקצועית של אדם, או נעשה תוך ביצוע עיסוקו ובמהלך עבודתו הרגילה. גם במוסדות החינוך, הזכות לפרטיות יכולה לסגת מפני זכויות ואינטרסים אחרים. לדוגמה, מותר להציב מצלמות במוסדות חינוך כאמצעי להגברת המוגנות ולקידום אקלים בטוח.

מניתוח הוראות החוקים לעיל, עולה כי יש להורי התלמיד זכות לדרוש כי ילדם יקבל במוסד החינוכי טיפול המומלץ לו, וכן כי לא קיימת מניעה בחקיקה לקיום תצפית (או טיפול דומה) במוסד החינוכי - מאחר שזו נעשית במסגרת עבודתו המקצועית של מנתח ההתנהגות, מתייחסת לילד המטופל בלבד, ונועדה לקידום שילובו בחינוך הרגיל.

בהנחיות שמסר האגף לחינוך מיוחד לרשויות המקומיות, נקבע כי יש לדון באופן הטיפול בבקשות לתצפית חיצונית כאמור בהתאם לשיקול דעתם של מחנך הכתה ומנהל המסגרת - שבידיו גם הסמכות לאשר את הבקשה - בהתחשב הן בסוגיית השמירה על צנעת הפרט, והן בערך המוסף של התצפית. חובה להגדיר מהי מטרת התצפית החיצונית, ולקיימה בנוכחות אחד מאנשי הצוות החינוכי של התלמיד.

מהאמור עולה כי ניתן לקיים תצפית של מטפל פרטי, כגון מנתח התנהגות, בגן או בבית ספר, וכי הדבר צריך להיות כפוף לאישור מנהל המסגרת.

מכל האמור עולה כי כאשר גורמים מקצועיים ממליצים שתתקיים תצפית בילד, והמטפל הפרטי מתחייב למלא את תפקידו באופן מקצועי ולשמור על סודיות מלאה –  אין יסוד סביר להחלטת משרד החינוך לסרב לבקשת ההורים לקיים תצפית במוסד החינוכי בטענה לצנעת הפרט; שכן החשש לפגיעה בצנעת הפרט של ילדים אחרים מתבטל, ואין לפגוע בילד באופן בלתי מידתי, על ידי מניעת טיפול שהומלץ לו ונועד לסייע לו.

במקרה דומים נוספים שבהם מתעוררת סתירה, לכאורה, בין זכויותיהם של ילדים עם צרכים מיוחדים לבין הוראות חוק הגנת הפרטיות, או בינם לבין כל הוראה אחרת בחקיקה, בתקנות ובנהלים הרלוונטיים - מומלץ לפנות לעורך דין מקצועי הבקיא בדיני חינוך ובמשפט מנהלי, ולהתייעץ עמו בעניין.

משרדנו עומד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה בנושא.

 כל הזכויות שמורות הדס ברוה, משרד עריכת-דין ©

משרד עריכת-דין הדס ברוה

בית יעקבי, רח' נחלת יצחק 8 תל אביב

טל' 03-6473687    פקס 073-3916504

 hadas@brave-law.com