אכיפה רגולטורית בדיני עבודה
חקיקה חדשה מאפשרת נוסף על האכיפה הפלילית הקיימת גם אכיפה יעילה יותר של דיני עבודה,
על-ידי הליכי אכיפה מינהליים (התראה מינהלית ועיצום כספי). אופן האכיפה נעשה באופן התואם
את חומרת ההפרה. מטרתה החקיקה להעניק הגנה רחבה לעובדים רבים ככל הניתן על ידי
יצירת הרתעה אצל מעסיקים.
תפקידו של האגף למינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה הוא ליישם את הוראות חוקי
העבודה המחייבים אשר תפקידם הוא להגן על זכויות המגן של עובדים. על זכויות המגן של
עובדים לא ניתן לוותר ו/או להתנות, לא על ידי המעסיקים ואף לא על ידי העובדים.
לאגף סמכויות לבצע הליכים עונשיים, מנהליים ופליליים כגון:
א. ליתן רישיונות והיתרים המחויבים על-פי הוראת חוקי עבודה.
ב. לנהל הליך אכיפה מנהלי.
ג. לנהל הליך אכיפה פלילי.
אדם שמעוניין להגיש תלונה נגד מעסיק במקרה של חשד להפרה של חוקי עבודה, יכול לעשות זאת בפנייה למינהל האכיפה במשרד הכלכלה. תלונה נגד מעסיק על הפרת חוקי עבודה יכולה להיעשות גם באופן אנונימי ולא קיימת חובה כי האדם המתלונן יזדהה. לאחר הגשת התלונה יערוך המינהל הליך בירור ובדיקה, וייתכן כי העובדים המתלוננים יידרשו להעיד בפני מפקחי עבודה, ובמידת הצורך אף יידרשו להעיד בבית הדין לעבודה.
מטרת ההליכים המנהליים ו/או הפליליים היא לחייב את המעסיקים לשמור ולקיים את חוקי העבודה ועל מנת למנוע עבירות נוספות או חוזרות, לפיכך, חשוב לזכור כי ההליכים לא נועדו על מנת לפצות את העובד המתלונן ו/או לזכותו בסעד כלשהו, שכן, המשרד אינו עוסק בהגשת תביעות בשם העובדים או המעסיקים. עובדים צריכים לפנות לבית הדין האזורי לעבודה על מנת לקבל סעדים פרטניים ועל מנת למצות את זכויותיהם. למשרד הוענקו סמכויות נרחבות לבצע חקירות על הפרות חוקי העבודה בקרב מעסיקים ובמידת הצורך גם לבצע אכיפה. האכיפה יכולה להתבצע במסגרת האכיפה הפלילית או במסגרת האכיפה המנהלית, בהתאם לשיקול הדעת של המשרד לבחור בין מסלולי האכיפה למשל על בסיס בחינת חומרת העבירה. למשרד הסמכות להטיל עיצומים כספיים בהליכים מנהליים, להטיל קנסות מנהליים, ואף להגיש כתבי אישום בהליכים פליליים. שיקול הדעת של המשרד יהיה בהתאם לקווים מנחים כדי שזו תהיה מידתית, שוויונית, מאוזנת, ויעילה.
בהתאם לכך, ההחלטה לפנות לאכיפה פלילית ולא מנהלית, תהיה בהתחשב בנתונים הבאים:
א. מדובר בעבירות שנעשו קודם כניסת החוק לתוקף, לפיכך, הסנקציה שהייתה קיימת ערב חקיקת החוק.
ב. מדובר בתלונות על מעסיקים סדרתיים.
ג. כאשר מדובר בעבירות בוטות ושיטתיות.
פעולות אכיפה יבוצעו לא רק כלפי מעסיקים אלא גם כלפי מזמין שירות
אכיפה בהתאם לחוק תהיה לא רק כלפי מעסיק אלא גם כלפי מי שהוא מזמין שירות. החוק מחייב מזמין שירות לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדי קבלן שירות המועסקים אצלו. בין השאר, מזמין שירות יהיה חשוף לתביעות, ואם ההפרות מצד הקבלן יימשכו הוא עלול לקבל עיצום כספי. נוסף על כך, מצופה כי מזמין השירות ידווח על פגיעה בזכויות עובדי הקבלן להן נחשף. יצויין כי אחריות מזמין השירותים מקבלן שירות חלה הן על גופים פרטיים והן על רשויות ציבוריות.
מהי התראה מינהלית
כאשר קיים יסוד סביר להניח שמעסיק הפר הוראה מסוימת, רשאי המשרד לתת למעסיק התראה מינהלית, לפיה, המעסיק יהא חייב להפסיק את ההפרה. בהתראה המינהלית מוצגת מהות ההפרה, מוצבת דרישה להימנע מהמשך ההפרה, ולמעסיק תתאפשר זכותו לבקש את ביטול ההתראה.
עיצום כספי, הפחתתו או ביטולו
גובה העיצומים הכספיים נקבע בחוק, והממונה אינו רשאי להפחיתו אלא על סמך התקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה והן קובעות את העילות להפחתה של העיצום הכספי ואת שיעור ההפחתה.
בקשה לזכות טיעון
מעסיק שנמסרה לו הודעה על כוונה לחייבו בעיצום כספי רשאי לטעון את טענותיו בכתב לפני הממונה.
ועדת ערר
מעסיקים או מזמין שירות רשאים להגיש ערר על החלטת הממונה, למשל בגין הטלת עיצום כספי. ועדת הערר יכולה להיות ארצית או אזורית.
ערעור לבית הדין האזורי לעבודה
על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית הדין האזורי, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההחלטה.
בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה
על פסק דין של בית דין אזורי בערעור ניתן לערער אם התקבלה רשות לכך מבית הדין הארצי לעבודה.
