בחודש אפריל 2014 פורסמו הנחיות חדשות של נשיא בית המשפט העליון לעניין מינוי שופטים לבתי המשפט לעניינים מינהליים. בין היתר מציבות ההנחיות שתי מטרות חשובות הנוגעות בעניין: הראשונה, מינוי מספר סביר של שופטים שיאפשר להתמודד עם מספר ההליכים המינהליים והעומס שהם מטילים, והשניה, שאיפה למינוי שופטים שיש להם רקע או ניסיון בטיפול בעניינים מינהליים. נראה כי בבסיס ההנחיות עומדת התפיסה כי שיפוט בהליכים מינהליים מצריך מומחיות ספציפית של השופטים, דבר שגם ייעל את ההתדיינות בהליכים המינהליים.

 

תחום המשפט המינהלי מיוחד בכך, שהוא עוסק בביקורת שיפוטית של הרשות השופטת על הרשות המבצעת – משרדי הממשלה, רשויות המדינה ורשויות מקומיות (להבדיל מתחומי משפט אחרים, שבהם בוחן בית המשפט את התנהלותם של יחידים או של תאגידים פרטיים). מאז שנת 2000 עת נחקק חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, נדונים עניינים מתחום זה, אשר הוגדרו בחוק, בבתי המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מינהליים.

 

טרם חקיקת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, כל סכסוך מול רשות מרשויות המדינה או רשות מקומית, ללא תלות בתוכנו, היה נדון בבג"ץ. במסגרת החוק "הורדו" חלק מסמכויות השפיטה בעניינים אלו לבית המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מינהליים, וברבות השנים נערכו בחוק תיקונים נוספים שהוסיפו עניינים מינהליים לסמכותם. כך למשל, במסגרת הנושאים הכפופים לבתי המשפט לעניינים מינהליים, וכבר אינם כפופים לבג"ץ כערכאה ראשונה, נכללות החלטות של הרשויות בענייני מכרזים, תכנון ובניה, ארנונה, חופש המידע, רישוי עסקים, הסדרת עיסוק ועוד.

 

בעקבות זאת, מספר התיקים הנדונים בבתי המשפט לעניינים מינהליים אינו קטן: על-פי נתוני הרשות השופטת, בשנת 2012 נפתחו 10,243 תיקים מינהליים, 10,354 נסגרו, ונותרו 3,134 תיקים מינהליים שההליכים בהם טרם הסתיימו בשנה זו.

 

בהקשר זה מעניין לציין כי רק בשנת 2012 שונתה מתכונת הצגת הנתונים בדוח הרשות השופטת הנוגע לעניין, כך שמוצגים בדוח נתונים המבחינים בין תיקים אזרחיים, תיקים פליליים ותיקים מינהליים. קודם לכן, הוצגו נתוני התיקים בחלוקה לתיקים אזרחיים ותיקים פליליים בלבד. נראה כי עצם הפילוח החדש יחסית והצגת התיקים המינהליים כענף פרוצדורלי בפני עצמו, מעידה על מודעות גוברת לנתח שתופסים תיקים אלו בבתי המשפט המחוזיים.

 

על רקע זה פורסמו בחודש אפריל 2014 הנחיות חדשות של נשיא בית המשפט העליון לעניין מינוי שופטים לבתי המשפט לעניינים מינהליים. הנחיות אלו מחליפות את ההנחיות הקודמות בעניין שניתנו לפני זמן רב, בשנים 2000-2001, סמוך לאחר כניסת החוק לתוקף. נראה כי ההנחיות החדשות משקפות את התפיסה כי שיפוט בהליכים מינהליים מצריך מומחיות ספציפית של השופטים, דבר שגם ייעל את ההתדיינות בהליכים המינהליים.

 

ההנחיות מציבות שתי מטרות חשובות הנוגעות למינוי השופטים בבתי המשפט לעניינים מינהליים: הראשונה, מינוי מספר סביר של שופטים שיאפשר להתמודד עם מספר ההליכים המינהליים והעומס שהם מטילים, והשניה, שאיפה למינוי שופטים שיש להם רקע או ניסיון בטיפול בעניינים מינהליים.

 

כחלק ממגמת התמקצעות השופטים בעניינים מינהליים, נקבע כי תיערך השתלמות לשופטים המתמנים לראשונה לבתי המשפט לעניינים מינהליים, כמו גם יום עיון ייעודי שנתי לשופטים ותיקים.

 

חידוש נוסף בהנחיות הוא הקביעה כי מינוי שופט מינהלי לתקופה קצרה יהיה לתקופה שלא תפחת משישה חודשים. על-פי החוק, כהונת שופט מינהלי היא לתקופה של ארבע שנים, אולם קיימת אפשרות למינוי קצר יותר בהתאם לצרכי בית המשפט. ההנחיה הקובעת תקופת מינימום של שישה חודשים כאמור, מאזנת בין הצורך לתת מענה לצרכים ולעומסים הדורשים שופטים מינהליים נוספים, לבין הצורך לשמור על יעילות ההליכים ולהקנות לשופטים המינהליים התמחות ספציפית בתחום זה.

 

את ההנחיות החדשות בעניין יש לראות גם על רקע יוזמות נוספות של הנשיא גרוניס שמטרתן לייעל את ההליכים בבתי המשפט ולצמצם את עומס התיקים וההליכים, ביניהן נוהל הנשיא המצמצם משמעותית את המקרים בהם תתקבלנה בקשות לשינוי מועדי דיון (מועד כניסת הנוהל לתוקף נקבע ליום 18.5.14), ונוהל הנשיא בדבר שמיעה רצופה של תיקים פליליים (נוהל שנכנס לתוקף בראשית שנת 2014).

 

יש לקוות כי יישום ההנחיות יישא פרי, ובהזדמנות זו להציע צעד נוסף לצורך ייעול ההליכים המינהליים ויצירת התמקצעות בהם, אשר יצריך תיקון חקיקה: לפי החוק הקיים בית משפט מחוזי יישב כבית משפט לעניינים מינהליים, ושופטי בית המשפט לעניינים מינהליים יהיו נשיא בית המשפט המחוזי ושופטים אחרים של בית המשפט המחוזי. ניתן להציע לתקן את החוק כך שבתי משפט לעניינים מינהליים יהיו מערכת נפרדת שאליה מתמנה סגל שופטים ייעודי (דוגמת בית הדין לעבודה). כך יהיה קל יותר להבטיח כי בהליכים שיפוטיים הבוחנים את תקינות ההחלטות של רשויות המדינה, ישפטו מלכתחילה שופטים המומחים בתחום המינהלי, ללא תלות בסגל השופטים הקיים בקרב בתי המשפט המחוזיים.