ביום 28.3.14 נכנס לתוקף תיקון לתקנות חופש המידע (אגרות), המוזיל בשיעור ניכר את האגרות שיש לשלם בגין פניה לרשות ציבורית בבקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע. כעת עומד סכום אגרת הבקשה על 20 ש"ח בלבד. עמותות הפועלות למטרות ציבוריות ופונים המעוניינים במידע למטרת מחקר אקדמי יהיו פטורים מתשלום אגרת הבקשה.

 

חוק חופש המידע משנת 1998 מעגן את הזכות לקבלת מידע מרשויות הציבור: משרדי הממשלה, הכנסת, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ועוד. כל אזרח או תושב ישראלי רשאי לפנות בבקשת מידע והכלל הוא כי המידע צריך להיות חופשי, אלא אם כן חל איסור חוקי על העברת המידע, או אם לאחר שהבקשה נשקלה היטב בהתחשב בעניין הציבורי במידע ובעניינו של המבקש, נמצא שהרשות פטורה מהעברתו. 

 

קבלת מידע מרשויות ציבוריות יכולה לשמש כלי עזר חשוב לאזרחים או לתאגידים המנהלים הליכים משפטיים אחרים מול רשויות ציבוריות, לצורך ביסוס הטענה כי הרשות פעלה שלא כדין.

 

אף על פי כן, מנתונים שפורסמו בדו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע בשנת 2013 עולה כי מספר בקשות חופש המידע המוגשות בישראל נמוך משמעותית מאשר במדינות אחרות בעולם. בארה"ב, למשל, מספר הבקשות ביחס לאוכלוסיה גבוה פי 4, ובאירלנד המספר גבוה פי 2 מאשר בישראל.    

 

ביום 28.3.14 נכנס לתוקף תיקון לתקנות חופש המידע (אגרות), שעשוי לסייע לעודד את הציבור לדרוש יותר מידע מרשויות ציבוריות. התיקון הוזיל בשיעור ניכר את האגרה אותה יש לשלם בעת הגשת בקשת לפי חוק חופש המידע, ועתה עומדת האגרה על 20 ש"ח בלבד, במקום 100 ש"ח בעבר.

 

כמו כן התיקון לתקנות חופש המידע הרחיב את הפטורים מתשלום אגרת הבקשה. נקבע, כי עמותות הפועלות למטרות ציבוריות ופונים המעוניינים במידע למטרת מחקר אקדמי יהיו פטורים מתשלום האגרות. כך גם, ניתן פטור מאגרה למבקש מידע המקבל גמלה מהמדינה ואין ביכולתו לשלם את האגרה. כל זאת בנוסף לפטורים הקבועים בחוק חופש המידע, לפיהם לא תוטל אגרה בעד בקשה של אדם לקבל מידע על אודות עצמו, ולא תוטל אגרה בעד בקשה לקבלת ההנחיות המינהליות שעל פיהן פועלת הרשות הציבורית או חוקי עזר של רשות מקומית – אשר צריכים להיות מפורסמים לציבור מלכתחילה.

 

חידוש נוסף בתיקון לתקנות הוא קביעת סנקציה לפיה רשות שאינה עומדת בזמנים שנקצבו בחוק למתן תשובה לפניה לפי חוק חופש המידע, לא תוכל לגבות מהפונה אגרת טיפול והפקה. 

 

בתיקון לתקנות נקבע שעל הרשות הציבורית למסור את המידע למבקש באמצעי המוזיל ביותר את עלויות ההפקה, אלא אם כן המבקש התנגד לכך או שיש בכך הכבדה בלתי סבירה על הרשות. על-פי הנחיות יישום התיקון לתקנות שהוציאה היחידה הממשלתית לחופש המידע, המשמעות היא שככלל, יש לסרוק את המידע ולשלוח אותו לפונה בדואר האלקטרוני. זוהי הנחיה משמחת, שכן אמצעי זה לא רק זול יותר מאחרים, אלא גם מהיר יותר וידידותי יותר לסביבה.

 

לאור הפטורים החדשים מאגרת הבקשה, מוצע לכל עמותה או חברה הפועלת למטרה ציבורית (מבין רשימת המטרות הציבוריות שהוגדרו בחקיקה, וביניהן חינוך, מדע, בריאות, תרבות, דת, סעד ועוד) בעלת אישור ניהול תקין לנצל זכאותה לקבלת מידע ללא תשלום אגרה כאשר המידע יכול לסייע בקידום מטרותיה.

 

בעת הגשת בקשה לפי חוק חופש המידע יש לתת את הדעת על אופן ניסוח הבקשה, שכן יש חשיבות לניסוח הבקשה בצורה הנכונה, לנוכח כך שבחוק חופש המידע נקבעו מקרים מסוימים שבהם אסור לרשות למסור את המידע, מקרים שבהם הרשות פטורה ממסירת המידע ומקרים שמוחרגים מתחולת החוק. ניסוח הבקשה באופן הנכון יסייע גם למקרה שבו הרשות תחליט שלא למסור את המידע, ויהיה צורך לפנות לבית משפט לעניינים מינהליים בעתירה מינהלית נגד ההחלטה שלא לגלות את המידע שהתבקש. 

 

מוטב היה, אילו מרבית המידע הקיים בידי הרשויות שיש לגביו עניין ציבורי היה מפורסם לציבור ביוזמת הרשות באופן שוטף, מבלי שהשגת המידע הייתה מצריכה פניה יזומה מגורם כזה או אחר. זאת בהתאם לעקרון כי מידע הנמצא בידי רשויות הציבור הוא קניינו של הציבור ולא של הרשות, וברוח אמרתו הנודעת של השופט האמריקאי ברנדייס לפיה אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר.

 

בינתיים, כל עוד חובת הרשויות להעמיד מידע לעיון הציבור באופן יזום הינה מצומצמת, נקווה כי בעקבות התיקון שנעשה לא יהווה עוד תשלום אגרת הבקשה חסם בעניין וכי הציבור הרחב ייעזר יותר בכלים שמעמיד לרשותו חוק חופש המידע. 

התיקון לתקנות חופש המידע (אגרות): האם הוזלת האגרות והרחבת הפטורים מתשלום יעודדו את הציבור לדרוש יותר מידע מרשויות ציבוריות?

משרדנו מתמחה בתחום המשפט המינהלי, לרבות בהשגת וקבלת מידע מרשויות ציבוריות, משרדי ממשלה ועיריות. לפרטים נוספים ניתן ליצור עמנו קשר.

 כל הזכויות שמורות הדס ברוה, משרד עריכת-דין ©

משרד עריכת-דין הדס ברוה

בית יעקבי, רח' נחלת יצחק 8 תל אביב

טל' 03-6473687    פקס 073-3916504

 hadas@brave-law.com