פיצוי עקב מעצר שווא

תופעת מעצרי השווא בישראל היא תופעה מצערת ורווחת למדי, וקורה לא אחת שאזרחים
שומרי חוק נעצרים לשווא, בלי כל סיבה מוצדקת, ובניגוד להוראות הדין הברורות.

החוק קבע מספר עילות מצומצמות המקנות למשטרה זכות לעצור אדם, והגדיר במפורש את
זכויותיו של העצור.

בין עילות המעצר המנויות בחוק:
1. קיים חשש סביר כי החשוד יסכן אדם אחר
2. קיים חשש סביר לביטחון הציבור או ביטחון המדינה
3. קיים חשש סביר לשיבוש הליכי חקירה
4. קיים חשש סביר להתחמקות מחקירה או משפט

​

עוד קובע החוק, בצורה מפורשת, הגבלות למספר ימי המעצר המותרים, וכן, כי אדם לא ייעצר בנסיבות בהן ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו תהא פחותה​.
 

למרות המגבלות הנוקשות שהטיל החוק, קורה שאדם נעצר על לא עוול בכפו, או בנסיבות בהן ניתן היה להימנע מענישה קיצונית ובלתי מידתית של שלילת חירותו של אדם.

במקרים מסוג זה, בהם נגרמה לאדם עוגמת נפש קשה, נשללה חירותו, ונפגע שמו הטוב, זכאי אדם לפיצוי שהוגדר בתקנות מיוחדות בהתאם לדין הפלילי, במסגרתן, נקבע סכום פיצוי מרבי בעד יום מעצר או מאסר כחלק ה-25 של השכר החודשי הממוצע במשק ביום מתן החלטת בית המשפט לעניין הפיצוי. כך לדוגמא, אם השכר הממוצע במשק עומד על 10,000 ₪ יעמוד סכום הפיצוי היומי על 400 ₪.

פעמים רבות מדובר בסכום נמוך יחסית שאינו משקף את מידת הנזק והפגיעה שנגרמו לאדם עקב המעצר, ולעיתים, אף מדובר בנזק בלתי הפיך לשמו של אדם, לחייו הפרטיים, ולפרנסתו.

במקרים מעין אלה ניתן להגיש תביעה נזיקית אזרחית לפיצוי כספי הולם ובמסגרת זו יכול בית המשפט האזרחי לשקול את כלל הנסיבות הספציפיות של המקרה ולפסוק בהתאם פיצוי כספי הולם.

 

 

פיצוי עקב הרשעת שווא ומאסר שאינו מוצדק

 בהתאם לחוק, בית המשפט העליון רשאי להורות על קיומו של משפט חוזר בעניין פלילי, באחד המקרים הבאים:

1. בית משפט פסק שאחת הראיות שהוגשו במשפט המקורי יסודה בשקר או בזיוף ואלמלא אותה ראיה הייתה תוצאת המשפט משתנה לטובת הנידון.

2. הוצגו עובדות או ראיות חדשות, העשויות לבדן, או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון.

3. אדם אחר הורשע באותו המעשה, כשממשפטו של אותו אדם עלה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה.

4. נתעורר חשש ממשי שבהרשעה המקורית נגרם לנידון עיוות דין.

 

החלטה מסוג זה מתקבלת במקרים בודדים בלבד, ולא בכדי מאז קום המדינה ניתן למנות כ-30 מקרים בלבד בהם בית המשפט העליון הרשעות לאחר תום המשפט והורה על קיום משפט חוזר.

 

עוד קבע בית השפט העליון כי מי שהורשע בפלילים ומאוחר יותר התברר כי מדובר בהרשעת שווא זכאי לעתור לפיצוי כספי מעבר לתקרה הנמוכה יחסית שנקבעה בתקנות החוק הפלילי.

תביעה לפיצוי כספי בהתאם לחוק האזרחי, עשויה להיות בעקבות פגיעה ממונית שנגרמה לאדם שהורשע על לא עוול בכפו, אם למשל איבד את פרנסתו או את כושר השתכרותו, וכן, גם בשל פגיעה בלתי ממונית נגרמה לו, כגון, פגיעה בשמו הטוב, או בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו ולבני משפחתו בעקבות ההרשאה הבלתי מוצדקת.

 

עו"ד הדס ברוה היא עו"ד מובילה בתחום המשפט מנהלי ועוסקת בכל ההיבטים המשפטיים הקשורים לרשויות ציבוריות. במידה ונעצרתם בניגוד לחוק, נגרם לכם נזק עקב המעצר, לשמכם או למשלח ידכם, במידה והורשעתם במשפט פלילי והתחוור כי מדובר בהרשעה בלתי מוצדקת, מומלץ להגיע לייעוץ משפטי על מנת לבדוק היתכנות של הגשת תביעה אזרחית לפיצוי כספי שיהלום את מידת הנזק שנגרם לכם.

​