האם מוסד אקדמי רשאי לנקוט בסנקציה של שלילת תעודת הצטיינות מסטודנט?
האם מוסד אקדמי רשאי לשלול מסטודנט זכאות לקבלת תעודת הצטיינות בלימודים, עקב מעשה שנעשה שלא במסגרת הלימודים?
במכללות ובמוסדות אקדמיים שונים אירעו מקרים שבהם החליט המוסד לשלול הצטיינות בלימודים בגין מעשה שנעשה מחוץ למסגרת הלימודים. לעתים אף מדובר בשלילה בגין תקרית שהתרחשה לאחר סיומה הסדיר של שנת הלימודים (שכן במוסדות האקדמיים מקובל לקיים את טקס הענקת ההצטיינות בשנת הלימודים שלאחר ההצטיינות).
האם החלטת השלילה נגד הסטודנט במקרים אלו הנה חוקית וסבירה, ומה ניתן לעשות נגדה?
שאלה זו ניתן לבחון על רקע תקנון הלימודים של המכללה או האוניברסיטה, שבו בדרך כלל מוסדר נושא הזכאות להכרה בהצטיינות. בתקנונים רבים של מוסדות אקדמיים יופיעו בעניין הצטיינות בלימודים הוראות שקובעות כי מדי שנה יתקיים במכללה טקס מצטיינים, למצטיינים יחולקו מלגות ו/או תעודות, וההצטיינות תוענק לסטודנטים בעלי ממוצע הציונים הגבוה ביותר בשנת הלימודים הקודמת (ע"פ רף ציונים מסוים ו/או ע"פ שיעור מסוים של סטודנטים מתוך כלל הסטודנטים), שסיימו את כל חובותיהם באותה שנה.
ככל שמדובר במכללה או אוניברסיטה שאימצה בתקנונה הוראות אלו, ובהנחה שהסטודנט אכן עמד בממוצע הציונים השנתי הנדרש, סיים את כל חובותיו בשנת הלימודים הקודמת, ועמד בחובות תקנון הלימודים – יכול הסטודנט לטעון שאין כל יסוד וסמכות לשלול ממנו את זכאותו לקבל תעודת הצטיינות בגין הישגיו הלימודיים בשנה הקודמת, בעקבות תקרית שהתרחשה מחוץ למסגרת הלימודים.
הסיבה לכך היא שבדרך כלל ניתן ללמוד מתקנוני המוסד האקדמי, שהמוסד אינו רשאי לנקוט סנקציה של שלילת הצטיינות בלימודים ביחס לסטודנט שעמד בחובותיו הלימודיות, כל עוד אין מדובר בציונים שהושגו במרמה. המכללה או האוניברסיטה אינה רשאית לשלול זכאות לתעודת הצטיינות בלימודים על בסיס אירוע שלא התרחש במסגרת הלימודים או הפעילות בה, ואינה רשאית לשלול זכאות לתעודת הצטיינות עבור הישגים לימודיים בשנת הלימודים הקודמת, בגין אירוע משמעת שהתרחש לאחר שנת הלימודים הקודמת – כל עוד לא קיימות בתקנון המוסד האקדמי הוראות המאפשרות זאת.
בנוסף יש להדגיש כי הגורמים היחידים במוסד להשכלה גבוהה הרשאים לדון בשאלה אם סטודנט עבר עבירת משמעת ואם יש מקום להטיל עליו סנקציה כלשהי – הם רשויות המשמעת במכללה או באוניברסיטה. אין למרצה הקורס, לדיקאן הפקולטה, או לגורם אחר מטעמם, סמכות להטיל סנקציה כלשהי על התלמיד, שלא במסגרת העמדה לדין משמעתי בגין המעשה או התקרית הספציפיים.
נוסף על השיקולים והטענות הללו לטובת הסטודנט, ישנו היבט משפטי נוסף בעניין זה שניתן במקרים רבים להעלותו - והוא עקרון המידתיות. אין כל ספק ששלילת הצטיינות הנה עונש מרחיק לכת עבור הסטודנט: מדובר בהישג שהוא עמל בשבילו במשך שנת לימודים תמימה - הישג המעניק לו הכרה, יוקרה ומעמד, הן במסגרת האקדמית והן בשוק העבודה. וכאשר נכללת בהצטיינות קבלת מלגה, מדובר בנוסף גם בתמיכה כלכלית. מנגד, ייתכן שהמעשה שבגינו עלולה להתקבל ההחלטה על שלילת ההצטיינות מהווה תקרית חד-פעמית; לרוב הדעת נותנת כי מדובר במעידה שאינה משקפת את אופיו ואת הרקע המוצלח של הסטודנט כאשר מדובר בסטודנט מצטיין.
בנסיבות האמורות, הטלת סנקציה בסדר גודל של שלילת הצטיינות בלימודים עשויה להיות בלתי מידתית ובלתי סבירה.
לאור כל זאת, כאשר סטודנט הזכאי לתעודת הצטיינות מקבל הודעה על שלילת זכאותו בידי המכללה או האוניברסיטה, מומלץ שייעזר בעורך דין הבקיא בדיני השכלה גבוהה, על מנת לממש את זכותו לפנות למקבלי ההחלטה ולדרוש לבטלה. הבקשה תסתמך בין היתר על תקנון המכללה או האוניברסיטה ועל חוק זכויות הסטודנט אשר מסדירים את זכויותיו של הסטודנט ביחס למוסד האקדמי.
עו"ד ברוה עוסקת בדיני חינוך והשכלה גבוהה וטיפלה במקרים דומים של סטודנטים שננקטו נגדם סנקציות משמעתיות כגון שלילת זכאות להצטיינות, במטרה לשנות החלטות בלתי מוצדקות מעין אלו. לפרטים נוספים צרו עמנו קשר.