העסקת עובדים מבקשי מקלט בישראל
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לשנת 2019 שוהים בישראל למעלה מ-33,000 מסתננים וקרוב ל-120,000 עובדים זרים. להעסקת מבקשי מקלט יש הסדרים מיוחדים, בהתחשב במדיניות האכיפה של משרד הפנים.
במאמר זה נביא מידע חשוב למעוניינים להעסיק מבקשי מקלט שטרם אושרה בקשתם למקלט מדיני.
נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל של משרד הפנים קובע את הליך הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל ובמי שהוכרו כפליטים על ידי שר הפנים מכוח האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951. בין היתר, הנוהל מורה כי לא יורחקו מישראל שוהים שלא כחוק שהגישו בקשה למקלט מדיני, עד לקבלת ההחלטה המנהלית הסופית בבקשתם. במידה והתקבלה החלטה שלילית, הנוהל קובע כי מי שנדחתה בקשתו למקלט מדיני רשאי לפנות בתוך שבועיים מיום קבלת ההודעה על דחיית בקשתו למשרדי אגף המסתננים ומבקשי המקלט ולהגיש בקשה לעיון מחדש. כמו כן הנוהל קובע כי מי שהגיש בקשה לעיון מחדש לא יורחק מישראל עד לסיום הטיפול בבקשתו. ככל שהתקבלה החלטה שלילית סופית אף לאחר הבקשה לעיון מחדש, באפשרותו של מבקש המקלט לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו ביניים שיעכב את הליכי האכיפה כנגדו וזאת עד להחלטה שיפוטית אחרת.
בכל הנוגע למסתננים ממדינות אריתריאה וסודן נקבע אמנם בנוהל כי בקשות לקבלת מקלט מדיני שהוגשו על ידם לאחר 1.1.18, לא יעכבו את הדרישה ליציאתם למדינה שלישית, ובנוסף, נקבע ב"נוהל הרחקה למדינות השלישיות", כי עצם הגשת בקשה למקלט מדיני על ידי מסתננים מאריתריאה וסודן אשר הגישו בקשה למקלט מדיני לאחר תאריך 1.1.18, לא תהווה חסם מפני הרחקה למדינה שלישית בטוחה. אף על פי כן, במסגרת עתירה לבג"ץ שהוגשה ע"י המוקד לפליטים ולמהגרים, אשר תקפה מדיניות זו, המדינה החליטה להקפיא את מדיניות ההרחקה ורישיונות מסתננים אשר תמה תקופת השהייה שלהם: סוכם כי החלטות הרחקה שניתנו בטלות; ומסתננים אשר תמה תקופת אשרת השהייה שלהם יחודש רישיונם מדי 60 יום, כך שלא נאכף האיסור על העסקתם.
בעתירה נוספת לבג"ץ שהוגשה ע"י קו לעובד, הובהר כי על אף שחל איסור על מבקשי מקלט לעבוד, האיסור לא ייאכף על מעסיקיהם, כך שהמעסיקים לא ייקנסו בגין העסקה שלא כדין. הסדר אי האכיפה חל לא רק על מסתננים שלא ניתן לגרשם למדינות מוצאם, אלא על כל מי שבקשת המקלט שלו תלויה ועומדת. בנוסף, המדינה הודיעה כי תגיש עדכון 30 ימים בטרם תחל בפעולות אכיפה של איסור ההעסקה.
יצוין כי על אף מדיניות אי האכיפה, מעסיקים של מבקשי מקלט חייבים עדיין בהיטל עובדים זרים. כחלק מהתוכנית להבראת כלכלת ישראל שנועדה לצמצם את העסקת עובדים זרים במדינה, חוק ההיטל מורה כי מעסיק נדרש לשלם היטל בשיעור מסוים מהכנסתו של עובד זר. הדבר נכון גם להעסקת עובדים זרים מבקשי מקלט, למעט חריגים ספציפיים.
עו"ד ברוה מייצגת מעסיקים של עובדים זרים וחברות כוח אדם ושירות. ניתן לקבל ייעוץ משפטי בסוגיות ספציפיות הנוגעות להעסקת עובדים זרים ומבקשי מקלט, וכן לקבל ייעוץ משפטי שוטף בכל הנוגע לפעילותן של חברות כוח אדם ושירות. לפרטים נוספים מומלץ ליצור קשר.