השפעתם של הליכים משמעתיים או פליליים על מועמדים במכרזים לעבודה בשירות המדינה
אתה מועמד למשרה במכרז בשירות המדינה ומתנהלים מולך הליכים פליליים או משמעתיים?
מעוניינת להתמיין למשרה חדשה ויש לך עבר פלילי או משמעתי?
במסגרות רבות תידרשו להצהיר על קיומם של הליכים משמעתיים ופליליים, בין היתר: בהליכי מועמדות למינויים למשרות בשירות המדינה או ברשויות המקומיות, בבקשה לרישום או לרישיון מקצועי בתחומי עיסוק מסוימים, בבקשות לקבלה למוסדות לימודים לתארים אקדמיים ועוד.
במאמר זה נביא מידע חשוב עבור מועמדים למשרה בשירות המדינה שיש להם עבר פלילי או משמעתי, או שמתנהלים נגדם בימים אלו הליכים פליליים או משמעתיים.
נוהל "בחינת התאמתו של מועמד למשרה בשירות המדינה (בעלי עבר פלילי או משמעתי ומועמדים אשר תלויים נגדם הליכים פליליים או משמעתיים)" מורה כי על מועמד למשרה בשירות המדינה להצהיר על מידע הנוגע לעבר משמעתי או על הליכים משמעתיים בהווה.
במידה והינך מועמד לשירות המדינה ויש לך עבר משמעתי או פלילי, הנוהל מורה כי יתקיים שימוע בעניינך. אם אינך עובד מדינה, השימוע יתקיים על ידי נציב המדינה או מי שהנציב הסמיכו לכך, בטרם הוועדה. אם אתה מועמד לתפקיד מתוך שירות המדינה, השימוע יתבצע על ידי ועדת הבוחנים במכרז.
אם מדובר במכרז פומבי, הוועדה תכלול שני חברים לפחות, ובהם היושב ראש שהוא נציג נציבות שירות המדינה או בא כוחו מבין עובדי המדינה וחבר נוסף.
אם מדובר במכרז פנימי למשרות שבהן דרגת השיא היא עד 20 (כולל) בדירוג המנהלי ובמקבילותיה, הרכב הוועדה יכלול:
1. יו"ר – נציג המשרד או יחידת הסמך שבה משובצת המשרה, שהוא הממונה הישיר על המשרה שבמכרז.
2. חבר – נציב שירות המדינה או בא כוחו מבין עובדי המדינה.
3. חבר – נציג הסתדרות שהוא בא כוח האיגוד המקצועי הרלוונטי.
* ההרכב החוקי של הוועדה הוא היו"ר ושני חברים, ובהם בא כוח המשרד הנוגע בדבר.
אם מדובר במכרז פנימי למשרות שבהן דרגת השיא היא דרגה 21 (כולל) ומעלה בדירוג המינהלי ומקבילותיה, הרכב הוועדה יכלול:
1. יו"ר – נציב שירות המדינה או בא כוחו מבין עובדי המדינה.
2. חבר – נציג המשרד או יחידת הסמך שבה משובצת המשרה, שהוא הממונה הישיר על המשרה המוכרזת או מי מטעמו.
3. חבר – עובד של משרד ממשלתי אחר, המתמנה על ידי נציבות שירות המדינה.
4. חבר – נציג הסתדרות שהוא בא כוח האיגוד המקצועי הרלוונטי.
* ההרכב החוקי של הוועדה שני חברים, ובהם היושב ראש ונציג נציבות שירות המדינה או בא כוחו מבין עובדי המדינה.
כאשר מדובר במכרז פנימי, קיים סיכוי גבוה שחברים בוועדת הבוחנים יכירו את המועמדים. הנחיית היועמ"ש הנקראת "ועדת בוחנים במכרזים לקבלת עובדים למשרות בשירות המדינה" מתייחסת לכך ומחייבת את חברי הוועדה להיות משוחררים מדעות קדומות על מנת שלכל מועמד יהיה סיכוי שווה לשכנע את הוועדה באשר להתאמתו למשרה. הנחיית היועמ"ש מבהירה את ההבחנה בין דעה קדומה (ופסולה) לבין דעה מוקדמת שמתייחסת רק לכך שקיים מידע מוקדם כשלעצמו על המועמד.
בהתאם לחוזר של נציבות שירות המדינה שכותרתו "קיומו של הליך משמעתי והשפעתו על תהליך קבלת החלטות במכרז", ישנם ארבעה שלבים לתהליך קבלת ההחלטה של ועדת הבוחנים:
1. גילוי נאות – על המועמד לציין בפני הועדה כי תלוי ועומד נגדו הליך משמעתי או פלילי, ולהביא בפניה את כל המידע הנוגע לעניין.
2. בירור – על הועדה לקיים בירור עם המועמד לגבי טיבו של ההליך ולשמוע את דבריו, כך גם אם המידע על ההליך המשמעתי הגיע לוועדה שלא מידי המועמד עצמו.
3. בחינת השפעת המידע על התאמת העובד לתפקיד – על הוועדה לשקול בכובד ראש את מהות המידע הגלום בהליך המשמעתי והשפעתו האפשרית על התאמת המועמד לתפקיד, ולבדוק האם ישנו קשר ענייני בין ההליך המשמעתי לבין תפקודו של המועמד בשירות והתאמתו האפשרית לתפקיד.
השיקולים שנחשבים לרלוונטיים ולמהותיים, שבהם הוועדה צריכה להתחשב, הם:
א. אופי העבירה: כלשון הנוהל, "לא הרי מי שעבר עבירה קלה כהרי מי שעבר עבירה חמורה; לא הרי מי שעבר עבירה 'טכנית' כהרי מי שעבר עבירה שיש עמה קלון".
ב. מידת הקשר בין התפקיד המדובר לבין העבירה המיוחסת לו.
ג. מידת ההשפעה של קליטת העובד לשירות המדינה על אמון הציבור ועל עובדים אחרים במקום העבודה.
ד. עמדתו של המועמד ביחס למעשיו.
4. שקיפות – עיקרי הבחינה הנ"ל חייבים לקיים את חובת השקיפות ולבוא לידי ביטוי בפרוטוקול דיוני הועדה ובגוף החלטתה.
נוסף על כך, הנוהל מבהיר כי שאלות בנושא המידע המשמעתי יוצגו בפני המועמד רק בסיום הריאיון המקצועי, ולאחר מכן יתאפשר למועמד להגיב על המידע, תוך תיעוד תגובתו והתייחסותו של המועמד בפרוטוקול המכרז.
לעו"ד הדס ברוה ניסיון רב שנים בתחום המשפט מנהלי והיא עוסקת בכל ההיבטים המשפטיים הקשורים לרשויות ציבוריות. במידה והינך מועמד במכרז ומתנהלים מולך הליכים פליליים או משמעתיים, או שיש לך עבר פלילי או משמעתי, מומלץ להגיע לייעוץ משפטי על מנת להיערך באופן מתאים לדיון בעניין.