האיסור על ניגוד עניינים
האיסור על ניגוד עניינים הוא איסור בסיסי ויסודי במשפט, המשקף תפיסה חברתית-מוסרית ביחס להתנהגות הראויה של מי שמשמש בתפקיד ציבורי או בתפקיד שנועד לטובתו של זולתו. משמעות הכלל האוסר על הימצאות בניגוד עניינים ופעולה בניגוד עניינים היא איסור על מי שפועל למען עניינו של מישהו אחר לפעול מתוך ניגוד בין עניינו שלו, לבין אותו ענין שונה אחר, והוא נועד להבטיח כי עובדי הציבור ימלאו תפקידם נאמנה.
כלל זה נשען על כללי הצדק הטבעי, חובת האמון בין עובד הציבור לבין הציבור אותו הוא משרת, וכן חובת ההגינות ותום הלב החלים במסגרת המשפט המינהלי. בבסיס האיסור ניצב כלל היסוד הקובע כי עובד ציבור הוא נאמן הציבור, ובתור שכזה הוא אמון על האינטרסים הציבוריים. בשל כך אין הוא יכול להיות במעמד או לשאת בתפקיד בו הוא אמון על אינטרסים סותרים.
דוגמאות למצבים שבהם עלול להתעורר ניגוד עניינים הם בסיטואציות של עניין אישי (ניגוד בין אינטרס שלטוני לאינטרס פרטי, לדוגמה - כתוצאה של קרבת משפחה), עניין עסקי (קידום עניין עסקי של בעל התפקיד או פעולה על מנת להצר את צעדיהם של מתחרים עסקיים), וניגוד עניינים מוסדי (ניגוד בין שני אינטרסים שלטוניים אשר עליהם מופקד בעל התפקיד).
הכלל הנוגע לניגוד עניינים חל הן על מקבלי ההחלטות עצמם והן על כל אנשי הצוות המסייעים להם: חברים בגופים קולגיאליים ובוועדות שמונו על ידי הרשות, גופים מינהליים מייעצים או ממליצים וכו'.
מהי אמת המידה לבחינת החשש לקיומו של ניגוד ענייינים ומשוא פנים? בפסיקה נקבע כי המבחן העיקרי הוא מבחן אובייקטיבי, מבחנו של האדם הסביר היודע את כל פרטי העניין: האם אדם כזה, המסתכל מבחוץ, היה גורס שהתפקידים אותם ממלא פלוני עשויים להוביל לניגוד עניינים, עד כי לא יוכל לפעול ללא משוא פנים ודעה קדומה. לא נדרש להוכיח את קיומו של ניגוד עניינים בפועל ולא נדרש להראות כי אכן עובד הציבור פעל בניגוד עניינים, אלא די בהצבעה על חשש ממשי לקיומו של ניגוד עניינים.
האחריות להימנע מניגוד עניינים מוטלת הן על האדם הספציפי בו מדובר והן על הרשות האחראית על עבודתו. כדי לאתר ניגוד עניינים ולנקוט את הפעולות המתבקשות מכך, יש לדאוג לגילוי נאות ועל כך שכל אדם העתיד לשאת בתפקיד ציבורי יעביר לגורמים הממונים עליו כל מידע רלוונטי שיש בידו כדי לתרום לבירור השאלה האם קיים ניגוד עניינים בין תפקידו הציבורי לבין עניינים אחרים שבהם יש לו עניין; כמו כן, עליו להימנע מלקחת חלק בתהליכי קבלת החלטות בנושאים שלגביהם קיים חשש שיביא אותו למצב של ניגוד עניינים.
בגופים ציבוריים שונים קיימים גם נהלים מפורשים למניעת ניגוד עניינים. כך למשל, כשמועמדים מעוניינים להתקבל לעבודה ברשויות ציבוריות הם צריכים להצהיר אם מתקיים ביחס אליהם ניגוד עניינים. גם במשרד הפנים ובהוראות תקנון שירות המדינה קיים נוהל שמטרתו למנוע ניגוד עניינים לפני איוש משרות של עובדים. נהלים כאלה קיימים גם לגבי ועדות ספציפיות של גופים ציבורים, (למשל ועדות תו-תקן של מכון התקנים).
עו"ד ברוה עוסקת במשפט מנהלי ובייצוג מול המדינה, ובעלת ניסיון רב בטיפול במקרים של ניגוד עניינים.
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר.