מתי ניתן להשיג על החלטה לסגור תלונה שהוגשה?

הגשתם תלונה, אך הוחלט לסגור את התיק? חשוב לדעת, קודם כל, כי במקרה ש"נודע למשטרה, על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה" (עפ"י הוראת סעיף 59 לחסד"פ רישא). במקרה שנודע למשטרה על ביצוע עבירה, יש לפתוח בחקירה במידה וקיימת תשתית ראייתית המצדיקה אותה.
 

לעיתים, המשטרה עשויה שלא לפתוח בחקירה, או לסגור את התיק בעילה של 'נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/העמדה לדין'" (להלן: "הנחיית פרקליט המדינה 1.1"). 
 

סעיף ג'11 בהנחיית פרקליט המדינה 1.1 מפרט את השיקולים שעליהם יש להתבסס בקביעת החלטה לא להעמיד לדין בעילת "נסיבות העניין בכללותן":

א. מידת חומרת העבירה ונסיבות ביצועה – יש לשקול את חומרת המעשה ונסיבות ביצועו, היקף הנזק שנגרם מביצוע מעשה העבירה, שכיחות ההתנהגות העבריינית, האם מדובר בעבירה מתמשכת, משך הזמן בו בוצעה ההתנהגות העבריינית וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה. 

ב. נסיבות אישיות של החשוד – גילו או מצב בריאותו של החשוד, עבר פלילי, תיקים שנסגרו בעבר נגד החשוד, מסוכנות, סיכויי שיקום והשלכות צפויות של ההליך הפלילי, מידת שיתוף הפעולה של החשוד עם רשויות החקירה, הליכים משפטיים מקבילים בגין אותו מעשה עבירה ומידת נכונות החשוד לפצות את נפגע העבירה.

ג. נסיבות הקשורות בנפגע העבירה – מידת הפגיעה בנפגע העבירה, עמדה סלחנית של נפגע העבירה כלפי החשוד או הסדר שהושג בין הצדדים, פגיעה באמון המתלונן, נזק העלול להיגרם לנפגע העבירה אם ייאלץ להעיד במשפט.

ד. מדיניות אכיפה – אינטרסים חיוניים של המדינה ושיקולים מוסדיים.
 

כיצד ניתן לערער על ההחלטה שלא להעמיד לדין או שלא לפתוח בחקירה פלילית?

ניתן להגיש ערר בתוך 60 ימים באמצעות המשטרה או התובע, לפי העניין. ערר הינו הליך המקנה זכות למתלונן בהליך פלילי, לבקש בדיקה נוספת של ההחלטה של גוף חוקר או תובע שלא להעמיד לדין או שלא לפתוח בחקירה פלילית. 

על ההחלטה שלא להעמיד לדין תימסר לכם הודעה בכתב ללא ציון עילת סגירת התיק, ונוסח ההודעה למתלונן יופיע כך: "הודעה לעניין אי-העמדה לדין: לאחר החקירה בעקבות תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו". בהודעה יצויין גם כי כי המתלונן רשאי לברר את העילה באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה, וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושיפורטו בהודעה.

הינכם רשאים לפנות לגוף אשר סגר את התיק ולקבל ממנו את העילה לסגירת התיק. כמו כן, הינכם רשאים לבקש לעיין בחומרי החקירה כדי להגיש ערר על החלטת הסגירה, והגוף הסוגר יחליט בנוגע בקשתכם בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהנחיית פרקליט המדינה 14.8. "

את הערר יש להגיש בכתב לגוף אשר קיבל את ההחלטה לסגור, לצד נימוקים וחומרים רלוונטיים, והוא יעביר את הערר לטיפולה של מחלקת עררים - במידה והגוף הסוגר הינו המשטרה, או למשנה לפרקליט המדינה - במידה והגוף הסוגר הוא הפרקליטות או מח"ש. 

לא ניתן יהיה להגיש ערר נוסף על החלטה שהתקבלה בערר, אלא על ידי עתירה לבג"ץ. 

 

אם הגשתם תלונה למשטרה והיא נסגרה, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי לעניין סיכויי הגשת ערר על החלטת הסגירה.
 

משרדנו מתמחה במשפט מינהלי וייצוג מול המדינה, עתירות מינהליות ועתירות לבג"ץ. אנו מספקים יעוץ משפטי לעניין הגשת עררים על החלטות סגירת תיקים, ובמידת הצורך מייצגים במסגרת עתירות לבג"ץ לרבות מול המשטרה והפרקליטות. לפרטים נוספים ניתן לפנות למשרדנו