כאשר בית הספר מעלה נגד התלמיד אמירות קשות אך ערטילאיות, שאינם מייחסות לתלמיד פעולה או אירוע קונקרטיים משמעותיים - טבעי כי הורי התלמיד יחושו שמדובר בדעה שגויה, או מוגזמת, של גורמים חיצוניים על ילדם שאינה בשליטתו ובאשמתו, ויתנגדו בתוקף להעברתו בשל כך לכיתה המקבילה בשכבה.

כאשר לתלמיד טוב בכיתה והוא אינו רוצה להיות חריג ולעזוב אותה באמצע שנת הלימודים לאלתר, וכאשר הנימוקים שניתנו להחלטה בידי הנהלת בית הספר אינם משכנעים את ההורים, יש לבחון את חוקיות ההחלטה ואת האפשרות להתנגד לה.

​

סוגיית חוקיות העברת התלמיד מכיתתו לכיתה אחרת נבחנת לאור חוזר מנכ"ל משרד החינוך בדבר "אקלים חינוכי מיטבי". בחוזר זה נקבע כי ניתן להעביר תלמיד מכיתה אחת לאחרת רק במקרים של אי תפקוד בזמן השיעור, אלימות מילולית חמורה (לעג על רקע גזעני, פגיעה בכבוד ההורים או השפלה על רקע מיני) או אלימות פיזית.

מכאן עולה שאם לא התרחשו כל ארועים מוכחים של אי תפקוד בזמן השיעור, אלימות מילולית חמורה כהגדרתה בחוזר המנכ"ל או אלימות פיזית - אין כל הצדקה להעביר את התלמיד לכיתה אחרת בשל שיקולים אחרים.

​

יתר על כן, ההחלטה בדבר העברתו של תלמיד מכיתה אחת לאחרת באופן פתאומי ובאמצע שנת הלימודים עשויה להוות החלטה בלתי מידתית, כפי שנפרט להלן:

ראשית, גם במקרים החמורים המצדיקים העברה לכיתה אחרת (המפורטים כאמור בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בדבר "אקלים חינוכי מיטבי"), חל העיקרון שלפיו יש לנקוט קודם באמצעי שפגיעתו פחותה.  לפיכך יש לבחון אם ניתן להשיג את המטרות שלשמן הוחלט על ההעברה באמצעים ראשוניים סבירים יותר, כגון: שיחות עם התלמיד ועם ההורים, או מתן טיפול מקצועי. לעומת זאת, העברה חד-צדדית, קבועה ופתאומית של התלמיד לכיתה אחרת מהווה אמצעי מרחיק לכת ופוגע, שניתן לשקול לנקוט רק לאחר שאמצעים מתונים יותר כשלו.

שנית, בנסיבות שבהן הן התלמיד והן ההורים אינם שלמים עם ההעברה המתוכננת ואף מתנגדים לה בתוקף, קיים סיכוי גדול שהנזק שייגרם לתלמיד מההחלטה יעלה על תועלת כלשהי העשויה להתקבל ממנה.

שלישית, יש לבחון מהם הטעמים שבגינם מעוניין בית הספר להעביר את התלמיד כיתה. ככל שהעברת התלמיד לכיתה אחרת לא תפתור את הבעיה המקורית של התלמיד ולא תוביל כשלעצמה לשיפור (כמו במקרה שבו מיוחסות לתלמיד בעיות במיומנויות חברתיות, אשר לא ישתנו עקב מעבר כיתה) – הרי שאין קשר רציונלי בין ההחלטה לבין המטרה שלשמה נועדה.

​

לנוכח כל זאת, אנו סבורים כי במקרים שבהם ההחלטה על העברת התלמיד לכיתה אחרת לא התקבלה עקב התנהגות קונקרטית חמורה מוכחת, שנעשו זה מכבר ניסיונות לטפל בה באמצעים אחרים והללו כשלו – הרי שמדובר בהחלטה בלתי חוקית ובלתי מידתית, וההורים זכאים לדרוש כי היא תבוטל.

​

ככלל, להורים החוששים כי זכויות ילדיהם בבית הספר נפגעות או עלולות להיפגע בידי החלטות ההנהלה - כדאי להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני חינוך, על מנת לנתח את המצב משפטית, ולבחון כיצד מומלץ לפעול כדי לשמור על זכויות הילדים ולמצותם.

​

עו"ד הדס ברוה מלווה הורים ותלמידים במערכת החינוך, מייצגת אותם מול הנהלות בתי הספר והגנים ומול משרד החינוך והרשויות, וכן מטפלת בעתירות מנהליות ובתביעות שונות בנושאי חינוך.

​